לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הלב שלי שבור


בד"כ אני מאוהבת, עכשיו אני במשבר שלא נגמר כבר כמעט שנה. אני מסתבכת בתוך עצמי ואני עושה יותר מידי שטויות. תעזרו לי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2008

חה חה חה חה חה...... חה!!!


או קיי. הפנמתי את המצב, והמצב רוח שלי בשיפור ניכר כי נרדמתי ללילה שלם!!!!

חשבתי לי הרבה זמן, ואז נפל לי האסימון הזה. איזה מזל שקרה מה שקרה עם הילד הזה, שהוא השפיל אותי ככה, שעברתי את המשבר הזה!! איזה מזל שנאלצתי להתרחק ממנו בשלב כל כך מוקדם!!! כי אם לא?? הייתי מגלה את הפרצוף שלו בשלבים הרבה יותר מאוחרים והפגיעה הייתה אולי יותר קשה!!! איזה מזל שראיתי את הפרצוף האמיתי שלו!!

תודה לאללל!!!!!!!!!

 

תפסתי את עצמי בידיים, ובאתי עם חיוך היום ועם איפור!!! [אחרי 4 ימים של זעזוע כשראו אותי בלי מייק אפ ועפרון]

אני בולטת, אין מה לעשות, אני מאוד בולטת. ודווקא היה לי יום מצויין!!! יום מצחיק יום מהנה!!!

ולא רק שהיה לי יום מעולה בבצפר, התחילו איתי פעמיים היום!!!

יאייי!!!!

 

או קיי, נעבור למשהו פחות משמח.

קמתי באמצע הלילה והחלטתי שאני עושה פס בצבע דבש בשיער. [השיער שלי שחור]

לקחתי חלק מהפוני המזורגג שלי וחימצנתי. הדבר היחידי שהפריע לי, זה התגובה של אמא שלי בבוקר שלמחרת.

הפס יצא מגניייייייייב!!!

אבל בבוקר אמא שלי חטפה את החלסטרה של החיים.

"פעם אחרונה שמעת?!?!?1?!?!?!?!?!"

"מה איכפת לך?!?!?!? זה רק שיער זה צומח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

 

אבא שלי הרגיע אותי, הוא לקח את זה ממש באיזי.

וואי, יש לי חשק לעשות שינוי דראסטי. בא לי לצבוע את כל השיער לצבע דבש כמו של הפוני המזורגג שלי [שימות].

 

תגיבו אנשייייייייייייייייייייייים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נכתב על ידי , 24/9/2008 19:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שנה חדשה, מתחילים מחדש


כן, אתם יכולים להסיק שרק עכשיו הפנמתי שהתחלנו שנה חדשה. שנה חדשה אבל הדף שלי לא חלק...

אני רואה אותו כל הזמן!! אני נתקלת בו בכל הזדמנות אפשרית ובא לי לחנוק את עצמי, אבל לא נורא. אני צריכה להפנים שזו תקופה חולפת...

אני טיפוס כל כך מיוסר! כל היום סביב שירי אהבה מדכאים ושירי תנחומים. וכל זה בתקווה שהמצב ישתפר.

 

אריאל, החברה הכי טובה שלי כביכול, כבר לא החברה הכי טובה שלי. אנחנו בקושי מדברות. אפילו לא אומרות היי בבוקר.

מה אני יעשה? אני מאוד מנסה ליזום, אני מנסה ליצור קשר והיא תמיד מבטיחה לי שברגע שיהיה לה זמן היא תצלצל אלי להפגש. אבל זה לא ככה. היא אומרת את זה כבר חודש כמעט.

לאחרונה אני בקריסה. קריסה טוטאלית שכוללת נפילת מתח. אני כמעט ולא מחזיקה מעמד. אני מאוד מתאמצת.

חשבתי קצת עם עצמי וגיליתי, שאריאל לא הייתה שם בשבילי ברגעים שבאמת הייתי צריכה אותה, ברגעים שבאמת היה לי קשה ושהייתי צריכה עידוד מהצד. רק מעיין נמצאת לצידי כשאני צריכה אותה. היא לא מצליחה לרומם את המצב או לעשות משהו בנוגע לבעייה, אבל היא לפחות שם בשבילי תמיד כשאני צריכה אותה, היא ליידי תמיד. היא מלווה אותי בכל קושי שאני נתקלת בו.

אבל עדיין אני חושבת שאריאל חסרה.

אני מנסה למלא את החלל שנותר אצלי ואני דיי מתגברת על זה.

 

אני עוברת שינוי קיצוני לאחרונה, אני נהיית בנאדם אחר, אני לא יודעת איך להסביר את זה. אני רגילה לשמוע מוזיקה מזרחית, כמה שזה אולי נשמע לכם מופרך, הייתי מכורה למוזיקה מזרחית. בעבר אהבתי שירים של מטאליקה...

בעבר, הייתה לי תקופה מאוד קשה שמפריקית קיצונית שלובשת שחור עם לק כחול כהה, עיפרון שחור בעיניים, אחת  ששונאת את החיים, הפכתי לאט לאט מהתחתית ללמעלה של כולם, לערסית כזאתי ששמחה תמיד ולוקחת הכל בפנאן. לא מתעסקים איתי. יודעים שיש לי ביצים. אבל פריקית אני לא אהיה יותר בחיים, אבל אני לאט לאט מוחקת ממני את המוזיקה המזרחית השמחה וחוזרת למוזיקה הרועשת והדכאונית שליוותה אותי בתקופות הכי קשות שלי.

 

אני לא יציבה, אני לא בנאדם יציב, הכל אצלי עליות ומורדות, אבל אני לאט לאט מתרגלת לעצמי,, אני לאט לאט מתעלמת מהרעש הנוראי הזה שיש בתוכי.

 

מה אתם אומרים?

נכתב על ידי , 21/9/2008 17:01  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אל תגיד לי ביי\ מרגלית צנעני.


שמעו, זה שיר מדוייק למה שאני מרגישה עכשיו...

שימו לב:

 

"אני לא צריכה אותך, ושום דבר ממך,
עכשיו אתה לבד, ואני כבר לא שלך,
ולא, אנ'לא שמחה, היה לי טוב איתך,
אבל אתה הולך, אז שיהיה בהצלחה,
אם אתה רוצה אותה, אז לך תהיה איתה,
היא בטח כבר סידרה לך, מקום על המיטה,
אז לך תהיה איתה, בינינו אין קליטה,
ורק תסביר לי איך אותך היא ככה משליטה.

אל תגיד לי ביי, זה כבר יותר מדי,
אל תגיד לי ביי, איתי זה לא כדאי,
ואם אתה רוצה להרוס לי את חיי,
אז תגיד לי ביי, ואל תחזור אלי,
אז יאללה תתקפל כי נמאסת כבר עלי,
אל תגיד לי ביי.

זוכרת איך אמרת לי שאתה אוהב,
זוכרת איך בהתחלה היית מתלהב,
עכשיו אתה עוזב, וזה נורא כואב,
אף פעם לא אסלח לך הרסת לי ת'לב,
אני לא צריכה דבר, מה שהיה עבר,
לך זה לא מזיז גם אם הלב שלי נשבר,
עכשיו אתה פרפר, מחקתלי ת'מספר,
טלפן בעוד יומיים ותספר לי מה נסגר.

אל תגיד לי ביי..."

נכתב על ידי , 14/9/2008 14:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

מין: נקבה

תמונה




602
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לstay at home & leave me alone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על stay at home & leave me alone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)