חברה שלי מורה.
לא סתם מורה. באמת מורה.
אחת שלא פוגשים כל יום. או כל שנה.
אחת שניתן להגדירה על פי כל אמות המידה הנדרשות, אלה שיצקו בעבר תוכן וכבוד למקצוע ההוראה.
מורה כמו פעם, אבל בוורסיה מודרנית. שזה הרבה יותר שווה.
אחת שבאה בבוקר לכיתה עם אג'נדה. יש לה מטרה ויש לה יעוד, והיא תרביץ בתלמידיה תורה בינה ודעת ובו בזמן תרביץ איתם דאחקות ותפתח איתם אחוקייה.
כזו שלא תירגע עד שתכבוש את כל היעדים שהציבה לעצמה, שלא תשקוט עד שלא תנחיל לתלמידיה את כל אשר לתבונתה, עליהם להספיק לשאוב ולהטמיע.
ומה שיקבל ממנה קהל שומעיה הצעיר תמיד יכלול קומבינציה מפוארת של ערכים, מידע והרבה רגש.
היא פונה אל ליבם ואל שכלם כאחד, וכך מצליחה לפרוץ מחסומים רבים, העומדים מטבע הדברים במערכת היחסים הסבוכה בין מורה לתלמיד.
היא תמיד לבושה טיפ טופ, ומעודכנת בעולמות התוכן של הישובים מולה ארבע או חמש שעות ביום.
היא תעודד אותם בתחרויות, תעקוב עימם אחר 'כוכב נולד', תתרום איתם לקהילה ותנהל איתם שיחות אישיות.
היא תדבר איתם על אקטואליה, מדע, היסטוריה, גיאוגרפיה, תנ"ך וספרות, ותבאר להם את החוט המקשר בין כל אלה.
היא תמיד תזכיר להם שהם אזרחים יהודים במדינת ישראל.
היא תעודד אותם לקרוא.
היא תגרום להם לחשוב.
ולכבד אותה.
וגם ההורים שלהם יכבדו אותה. וגם יתקשרו בכל שעה משעות היום, כי ידעו שתמיד יקבלו מענה.
היא תרתח עליהם אם יעברו את הגבול, ותתאכזב מהם בשל כך, ולא תניח להם עד שיתלוו אליה בחזרה לדרך הישר. בדרך כלל הם גם יתנצלו בפניה לאחר מעשה.
היא תזמין אותם למפגש כיתתי, אצלה בבית באמצע החופש הגדול, גם שנה אחרי שעברו לחטיבת הביניים.
היא תסייע לחלשים ותעקוב אחר התקדמותם.
היא תקרא את עבודותיהם אחת אחת ותהנה מחוכמתם ומהברקותיהם.
היא תכתוב 35 טקסטים שונים, בחלק של 'ממני אליך' בתעודת המחצית. וככה גם בסוף השנה. וכל הקדשה תהייה מותאמת באופן אישי לקורא המיועד.
היא תתקשר לתלמידיה ערב הראשון בספטמבר ותאחל להם בהצלחה.
נשמע בדיוני הא?...
האמת, יש לה גם כמה חולשות. היא כבר מאה אלף פעם הצהירה שנשבר לה ושהיא חייבת לעשות הסבה, כי נמאס לה להלחם ולשרוד במערכת לא מתוקנת, והשינוי שבסוף היא עשתה, היה להתקדם מהוראה ביסודי להוראה בתיכון.
כי מי שזה זורם לו בדם לא יכול להרפות.
כנראה שאין על זה שליטה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ok5