כן, אני משועממת.
למען האמת, התחלתי לשים לב לזה כבר מזמן, אבל רק עכשו אני באמת מפנה
תשומת לב לעובדה שאני פשוט... משועממת.
עצוב כמה שזה נכון, ובכל זאת באמת חיכיתי לחופש הזה.
היום דיברתי עם ידיד שהיה אמור לסדר לי עבודה במשרד החוץ.. 40 ש"ח לשעה..
אבל כמובן שהיו פיקשושים. בכל מקרה, אני עובדת במשהו לא קבוע ודיי מאולתר
אצל השכנה. גם נחמד.. 20 ש"ח לשעה. אני מתלבטת אם להעלות את המחיר.
[מה לעשות שבעד זוהמה אני צריכה לקבל את התמורה המגיעה לי.]
בכל אופן, דיברתי עם אותו ידיד והוא סיפר לי שהוא חזר מגרמניה ושהיה לו שם מדהים,
הוא יותר התרשם אפילו משהיה באמריקה.. והבן אדם דיי היה בחצי גלובוס
משמע שהוא מבין על מה הוא מדבר.
היא סיפר שחם שם מאוד, סביבות 34 מעלות ביום, וזה הרבה יותר מישראל
וממה שהיא מביאה, אבל במזל, אין שם לחות.
הוא גם סיפר שהמבטא שלהם מאוד לא מובן, למרות שחלקם יודעים אנגלית וזה מצחיק
לשמוע אותם מדברים, כי גם אלה שיודעים בקושי מובנים [וזה דיי צפוי מאוד בהתחשב בשפה שלהם].
אני רק מקווה שלא אצחק שם בקולי קולות ואעשה בושות.. אין לי שליטה על הדברים האלה בדר"כ
כשאני במצב כפית [אבל זה באמת נשמע מצחיק !]
בכל מקרה, הוא גם סיפר שיש שם המון קניונים, למרות שהם גם מאוד בקטע הירוק.
אמר שאני חייבת לבקר גם בכמה אתרים שהמליץ לי עליהם, ושאלתי אותו אם 400 יורו יספיקו לי
אז הוא אמר שאם אני מוותרת על כל הקטע של האוכל [כשרות וכאלה], אני צריכה מינימום 500.
מאיפה אני אשיג סכום כזה, אין לי ממש מושג...
הו, אבל אני עדיין מחכה לזה כ"כ !
היום גם נודע לי שהטיסה אמורה להמריא ב-6:30 לפנות בוקר...
מה שלא נחמד בעליל, כי אמורים לצאת מפה לכיוון נתב"ג ב-2:30 לפנות בוקר.
אני פשוט לא במיטבי בשעות האלה.
אבל [ וזה אבל גדול !] זה אומר שנהיה בגרמניה בסביבות שעות הבוקר.. בין 10:00-11:00 בבוקר
אם לא יהיו עיכובים ויהיה לנו זמן להתאקלם קצת באותו יום.
הפרש השעות הוא 1-, אז זה גם לא מהווה בעיה כלשהי.
הבויפרינד הבטיח לסמס עד הרגע שאני עולה למטוס ומהרגע שאני יורדת ממנו..
שבועיים בלעדיו הולכים להיות קשים, אבל אני מאמינה שאנחנו מספיק חזקים ועוד נצליח להתגבר על זה.
אגב הבויפרינד.. צצו איתו בעיות כפי הנראה.
לדעת ההורים של שנינו אנחנו מתראים יותר מידי.
בינתיים זה באויר כי הוא נסע לנופש ולא נתראה עד שישי, אבל קבענו לשישי יחד
ועכשו כשראיתי שההורים שלנו מתחילים להתלונן יותר מידי, ביטלתי את זה.
הוא לא מוכן להתפשר.. וזאת בעיה, כי הוא יודע כמה ההורים שלי עשויים להיות עקשנים בענין הזה.
אמא כבר מזמן אומרת שאנחנו נמצאים יותר מידי יחד, ובשבוע שעבר היא גם אמרה שאנחנו
סגורים בחדר במשך שעות ושזה לא נראה טוב מהצד כי האחים שלי כבר בוגרים ומבינים.
אמא שלו מצידה טוענת שהוא לא מבלה מספיק עם חברים שלו, ואנחנו יותר מידי יחד.
זה נורא מתסכל.. כואב לי לדעת שאני פוגעת בו ע"י כך, ועדיין.. מה כבר יש לי לעשות ?
אני פוחדת מהאפשרות שיפרידו אותנו פיזית.. לכן אני לא רוצה לספק להם תירוץ להרחיק אותנו
אחד מהשניה, גם אם זה אומר להקריב כמה קורבנות עכשוויים.
בהיעדר תירוצים מצידם, אני מאמינה שאנחנו עוד נסתדר.
אין עוד הרבה לגיל 18.
ובהמשך לפוסט הקודם ולמה שקבעתי בו, הנה אני בפינת הספר המומלץ.
אז לפוסט הזה, אני בהחלט ממליצה על "יומנה של אנה פרנק" בהוצאה האחרונה והמחודשת.
סיימתי את הספר אתמול ולא יכולתי שלא להתרגש ולבכות את גורלה של אנה באותו זמן.
לא הייתי מגדירה אותו כספר מזעזע, ואין בו תיאורים אכזריים ומרחיקי לכת
אבל עדיין, הצפייה הזאת מנקודת מבטה של נערה בת 15 שכל חייה עוד לפניה
ופתאום נקטעים באכזריות שבועות ספורים לפני החופש הכ"כ מיוחל...
כל זה הותיר בי את חותמו.
אני בהחלט מבינה עכשו טוב יותר ובבהירות רבה יותר את הלך החיים של היהודים המסתתרים,
לא משנה איפה, איך ובאיזה אופן הסתתרו.. בליבם פיעמה תקווה אחת.
המשפט "לחופש נולד" יכול נורא להתאים כאן, לצערי.
בסיכומו של דבר, אני מודה שזה אכן אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בחיי,
אחד המרגשים והנוקבים ביותר על טבע האדם מעצם בריאתו.
אני ממליצה בחום לרכוש, ואפילו לקחת בהשאלה [ממי שאפשר], קריאת הספר הזה שווה כל דקה מזמנכם.
אנה פרנק; לחופש נולדה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
