טוב, אז התנשקתי הרבה יותר פעמים מחברות שלי, יופי.
וגם עם יותר אנשים, וואו.
יותר בנים חשקו בי או רצו אותי משחשבתי, אוקיי.
נו ו?!
אז מה?!
החברה הכי טובה שלי, הנשיקה הראשונה שלה הייתה יותר מחצי שנה אחרי.
ומה לה יש ומה לי?
לה יש חבר כבר 4 חודשים עוד מעט
ולי יש.... מה?
עוד חברה שלי מצאה לה פרטנר(ית..).
אחרי כל כך הרבה פעמים שהיא הייתה אומרת שהיא רוצה מישהו שיאהב אותה ויעניק לה אהבה ושהיא תאהב אותו באותה מידה..
עכשיו אני במקומה?
מאושרת בשבילה, באמת.
חברה טובה שלי שמעולם לא היה לה חבר ולא התנשקה מעולם גילתה היום שזה שהיא אוהבת אוהב גם אותה, מדהים.
ומה לי יש?...
סתם יצאתי שרמוטה כל השנה הזאת, וואו התנשקתי עם המון בנים.
וואו היו לי מלא ערבי כיף עם בנים שרצו אותי.
וואו! ביג דיל.
ת'כלס לא יצא מזה כלום.
נהניתי? רק באותם רגעים אולי.
איזה יום אהבה חרא זה יצא בסוף....
פתאום לכולם יש אהבה ולי לא... לא שהיה לי קודם.
אני באמת אומרת, כן! אני מקנאה~! לא בך או בך או בך ספיציפית על הבחור שלך.
אלא באהבה שלכם, גאד דמט!
למה לי לא מגיע? אוףףףף!
ראיתי יותר מדי "מחוברות". אולי בגלל זה התחלתי לדבר כמו ליאת בר און הרווקה בת ה38?
בסוף שום דבר ממה שכתבתי בפוסט הקודם לא יצא לפועל.
לא הלכתי עם אסתר, הלכתי עם אבא (אושר עילאי!)
אליס לא באה לישון אצלי
לא הלכתי לתל אביב עם תמר ושיר
לא קבעתי עם חן שר, ולא כלום.
לפחות הלכתי לעזריאלי לילך אתמול.. והיה נחמד, באמת.
ולפחות יש את יום שישי שבת עם דני, אני מקווה שיהיה טוב.
בלע, ביי.
מחר ים עם אחותי :) (חיוך יחיד בפוסט?:O )
תזכורות לעצמי:
-להכין צמיד לקרן
-להכין צמיד לתמר
-יום שני ב12 וחצי ללכת לרחלי
-יום שלישי יום הכנות לוילג'
-יום רביעי וילג'.
עריכה!!
אני חייבת לציין שמה שנכתב למעלה קצת יצא מהקשרו...
זה נכתב בגלל יום האהבה וזה שבזמן האחרון לכולם יש מישהו.
אני לא מדוכאת, ולא נואשת לחבר... מממממממש לא!
שלא תבינו אותי לא נכון, אני אשמח לזה. אבל לא נואשת.
כרגע טוב ונחמד לי לבד, הפוסט נכתב בגלל יום האהבה
ושכולם מצאו להם בני זוג בזמן האחרון
ואני לא יכולה שלא לעבור את התחושה הזאת של "מה איתי?"
אני לא נואשת לבחור, שלא תבינו לא נכון.
ואל תנסו לעודד אותי, אני לא צריכה את זה.
אני לא בדיכאון.
עוד מעט שנתיים לבלוג?:O