My blog, My life.

"אין שלם מלב שבור" הוא אמר.

היא הרימה את ראשה. "מה?"

"אין שלם מלב שבור" הוא חזר.

"משפט די אבסורדי" היא אמרה.

הוא הניד בראשו "זה משל".

"למה אתה מתכוון?"

"תחשבי על זה רגע", הוא אמר, "אדם בעל לב שבור, שמרגיש שאבד לו משהו, שחסר לו משהו, באמת ינסה להתעלות. הוא ינסה להגיע לשלמות".

"אוקיי".

"לפעמים יש דברים שמונחים מחוץ ללב שלנו, ולא בתוכו. כל מיני דברים שאנחנו מנסים ללמוד, להבין, להפנים..", הוא בלע אוויר, "ואז, רק כשהלב שלנו נשבר, הם מצליחים לחדור פנימה. הם מחלחלים בין הסדקים ויוצרים משהו חדש.. הם יוצרים לב שלם יותר".

"וזה מוכרח להיות כואב?"

"מה זאת אומרת?" הוא לא הבין אותה.

היא משכה בכתפיה. "אנחנו צריכים משברים כדי להתקדם? אין דרך אחרת?"

הוא אמר באיטיות "אני לא יודע. אולי. אולי השבר הוא בלתי נמנע".