My blog, My life.

תמיד כשאני נכנסת לעריכה של הבלוג פתאום דיכי נופל עליי.

כי כמה שהפנים התמיד מחייכות וצוחקות שלי מסתירות

אני נכנסת לכאן כדי לפרוק

ואני כל כך אמיתית כאן.

לא שאני לא אמיתית בחוץ, אני הכי אמיתית שאני יכולה להיות

אבל יש דברים שלא מסוגלים להראות

ואני כותבת כאן.

טוב, אז הבנתי וגיליתי שכן רצית אותי בשבוע שבועיים הראשונים.. היה "קליק" כמו שתמר אומרת

אבל היית פגוע, מהאקסית (הבתזונה) שלך.

לא היית מוכן לקשר רציני...

אני המשכתי לדבוק ברצון להיות איתך

זה רק גבר. וכבר הראיתי את זה פה

היום גיליתי בעצם למה לא היית מוכן לקשר רציני ולמה היית פגוע

לא שמעתי על זה אף פעם והיית מופתע שזה ככה

הוספת גם "וזאת הסיבה כשאמרת לי שיש לך רגשות אליי למה לא זרמתי"

קודם כל... הבנתי שאתה זוכר. הרגשתי כאילו זה היה מזמן

הייתי בטוחה שאתה שכחת מזה, עף לך מראש.

אבל זכרת, והזכרת את זה.

אני רציתי בקרוב שוב לדבר איתך על זה

הפעם יותר ברצינות

אבל אני כבר לא צריכה....

אני מקווה שפעם הבאה זה יבוא מהצד שלך

אני באמת רוצה אותך.

אני אוהבת אותך.

כמה זמן שלא אהבתי ככה מישהו.........