My blog, My life.

איזה נחמד זה לחזור הביתה מהפעם האחרונה שלך במועדון שהוא הבית השני שלך (השברולט - נסגר.)

להיכנס ולראות שאין אף אחד בבית חוץ מאח שלך

להיות כוווווווולך מאושרת ללא סיבה

ואז שיגידו לך שמישהו שאת מכירה נפטר. מה?

אני מכירה, בקושי.

המשפחה שלו והמשפחה שלנו היו חברים ממש טובים,

הוא היה בכיתה עם אבא שלי מהיסודי

ופשוט הם היו חברים שלנו, ואז הוא נהיה חולה.

כל הזמן בית חולים וטיפולים.

ועכשיו.. הוא מת.

אני אפילו לא מרגישה רע, זה מוזר לי.

בחיים לא קרה לי שאמרו לי שמישהו שאני מכירה מת.

כן, חוץ מכשהייתי בת 6 או 7. מי זוכר בכלל.

טוב, מחר בצפר.

איזה פוסט אופטימי, אה?

אגב, מחר יש שנתיים לבלוג. אני אנסה לעשות גם עיצוב חדש ופוסט אופטימי באמת איכשהו =S

לפני חצי שעה דיברתי עם מישהי על זה שאני לא מעדכנת - אז הנה עידכנתי! חחחחח

המממ הייתה יומולדת לשיר טישלר (והיא עדיין לא העלתה את התמונותתתתתתתתתת!!!!)

אבל הכנתי לה וידאו מהתמונות (כי ישלי אותן חיחי)

אז הנה:

חחחח קיצררר...

המממ דברים השתנו אצלי בחופש והייתי בקוקה קולה וילג' והיה מממש כיף :)

למרות שאני יכולה לחפור עוד הרבה על קוקה קולה וילג' ומה הייתי משנה.. אני חושבת שמחר אני אעשה

פוסט חפירה על וילג' ועל כמה שהתאכזבתי..

לא משנה!

קיצר טובלי על הלבבבבבבבבבבבבבבבבבבב :)

וישלי חברות טובות וכאלה ^^

ואני ממממש שמחה שהקשר שלי עם תמר התחזק ואני מדברת איתה על דברים שפעם לא היינו מדברות וכאלה ואני אוהבת אותה היא חמודה כזאת XD

ו.. זהו XD

ביי! O: