בלוג חד פעמי

מאז הפעם ההיא הספקנו להשלים ולריב שוב ולהשלים, אבל מה שקרה ביום חמישי בערב פשוט סגר את הכל. לגמרי.

בבית הספר היה בסדר, היה כיף, צחקנו והשתוללנו כאילו אין מחר.. אבל בערב, אחרי שההורים שלי נסעו ואחותי הלכה למדורה, דיברנו במסנג'ר. יצא לנו לדבר על איזה משהו לא חשוב ואז שאלתי אותו אם הוא יכול להיות נחמד לפעמים והוא ענה לי שכן, שהוא נחמד מטבעו. אמרתי לו שהוא יכול להיות ממש מעצבן לפעמים וזה ממש מבאס. הוא אמר שגם אני מעצבנת. לא נפגעתי כי שנינו די מעצבנים אחד את השניה ללא הרף.. ואז הוא אמר שיש לו הצעה ידידותית שתפתור את הבעיה. הוא אמר ש"אני לא אתקרב אליך ואת לא תתקרבי אליי במשך כל התיכון וככה לא נעצבן אחד את השניה" וכשהתכוונתי להסביר הוא התנתק. מייד פתחתי חלון שיחה חדש, הפעם עם חבר משותף שאמר לי שהוא חסם אותי. זה כל כך פגע בי ועצבן אותי שחסמתי אותו חזרה. ומאז אנחנו לא מדברים. שלושה ימים. שלושה ימים. אני לא יכולה עם זה, זה פשוט מעציב וכואב. אני מרגישה כאילו נתנו לי אגרוף בבטן.

נקווה לטוב כי הפעם אני לא נותנת לריב הזה להתפוגג לבד.. הוא יצטרך להתנצל אם הוא רוצה לדבר איתי שוב!