לא כמו כולם

כן כן..

רבעתי לעצמי אתמול תפריט דיי קטן, עם בוקר צהריים וערב. סה"כ בסביבות ה-400 קלוריות,

והצלחתי להתחמק אפילו מהארוחת ערב, אז סיימתי את היום עם משהו כמו 300.

אולי לכן זה נשמע המון, אבל הרבה זמן הייתי עם תפריט של 700-600 קלוריות +הרבה בולמוסים..

אמרתי לעצמי ביום חמישי שאם אני אעמוד בתפריט, בלי לאכול אף עוגייה קטנטנה מיותרת, או כל דבר אחר, אז אני אשמור במהלך השבוע הקרוב על תפריט של 100-200 קלוריות (שקבעתי מראש). וזה מה שאני הולכת לעשות..

יהיה קשה, אני יודעת מראש ומוכנה לזה, אבל היומולדת שלי עוד 3 שבועות, ואני כל כך רוצה להיות רזה עד אז..

אמא שלי קבעה לי תור לבית חולים, יום אחרי היומולדת שלי, ואמרתי לה שאני לא הולכת. היא אמרה לי שזאת לא בחירה שלי, ושזה כדי להציל אותי..

(משחקת אותה תפקיד הסופר-וומן..), אז אמרתי לה שהיא לא יכולה לקחת אותי בכוח, ושאני אלך לשם רק בתנאי שיש סיכוי שבעקבות התור הזה אני לא אגור יותר בבית.

לא אכפת לי איפה, אני אגור עם אח שלי, עם דודים שלי, עם סבא, רק לא בבית.. היא פשוט צחקה לי בפרצוף ואמרה לי שיהיה לי שם יותר רע מבבית.

אני יודעת שלא, אני יודעת שהיא טועה. אז נכון, יש לי רק עוד שנה עד שאני מתגייסת, ואני סובלת אותה איתי בבית מגיל 0, אבל אני לא יכולה יותר, אני לא יכולה עם הדמעות שבאות יומיום, עם ההרגשה הזאת...

לסיום, סוף קצת ופטימי- טינספו לשבוע הקרוב, ושיהיה צום קל (יום כיפור).. אוהבת את כולכן 3>

זאת הכי יפה. גם יש לה פנים ממש יפות.