זאת שלא סגורה על עצמה.

פעם הייתי מעניינת, היום כבר לא.

עוד פחות מחודש שוב אעניין את כולם.

אחזור להיות יעילה ושימושית,

אחזור להיות זו שאפשר לנצל ולזרוק,

אחזור להיות הסמרטוט הקבוצתי.

ועד אז, אהיה לבד. שוב.

לבד. פשוט לבד.

אין כלום. אין אף אחד.

שממה. לבד.

רע לי! בא לי לצעוק את זה. רע לי. רע.

שוב אומרת אם תבין

שרק אתה ואין שני

תיתן לי מקום בליבך, אוהבת רק אותך.

היא אמרה אבל אצלי, שם ביני לבין עצמי

יש דאגות הלוך ושוב,

רוצה אותה קרוב.

אני שונאת אותך, ילדה.

אני אוהבת את עצמי מעתה והלאה, ואני אעשה רק מה שמתאים לי.

(הפוסט נכתב באיחור של חודש, אך עם מעט עדכניות. )

שמישהו יגדיר את העבר.

יכולתי כבר לחזור על זה מיליון פעם,

זה לא היה הופך הכל נכון.

מתוק מדיי פתאום נהיה כל כך מר, בדיוק כשהתחלתי לנשום.