זאת שלא סגורה על עצמה.

נמאס לי כבר. נמאס.

נמאס לי לחשוב שעד שסוף סוף כן התגברתי ועד שסוף סוף כן מצאתי מישהי אחרת-

זה לא.

על המפגרת (קוראים לזה אקסית..נראה לי) הקודמת התגברתי מזמן.

ועכשיו,סוף סוף מצאתי מישהי ממש מדהימה.

אבל לא. למה שזה יהיה אפשרי בכלל?

נמאס לי כבר.

גם אני רוצה להיות קצת מאושרת,קצת לחייך מאושר,ולהפסיק עם החיוכים המאולצים.

פשוט נמאס.

אני רוצה אהבה.

מה כבר ביקשתי? קצת אושר?

תחושה של הידלקות, בדרך להתאהב שוב.

כיף כיף כיף.

בהתחלה זה הרגיש כל-כך נכון!

היא גם רמזה לי שהיא מעוניינת.

אנחנו מכירות חצי שנה,דיברנו הרבה אבל אף פעם לא ראיתי בה "פוטנציאל" לקשר מהסוג הזה.

ופתאום...וואו.

היא כל-כך מושכת,ויפה,ומדהימה באופי.

עכשיו לא נראה לי שהיא רוצה. אולי זה סתם חוסר בטחון מצידי,ואולי לא.

בכל אופן,לפחות היא לא זבל כמו הקודמת.

הלוואי שייצא מזה משהו.

היא מדהימה.

הם עושים לי את המוות.

הם הורגים אותי לאט.

לאט ובטוח.

למה אני בכלל קיימת?