רקדנית
עזבתי את הכל ונסעתי ללמוד בלט בחו"ל |
| 10/2008
אני לא יודעת מה לעשות
אני לא יודעת מה לעשות פשוט לא יודעת!
היא מטישה אותי! היא לא מבינה שבישבילי לקפוץ 2 כיתות לכיתה י"א של ב"ס מקצועי זה קשה!
אני מאוד התחזקתי אני כמעט ולא מזהה את עצמי אבל זו עדיין לא סיבה לצעוק עלי ככה.. אני יודעת שאני גרועה יחסית לכל הילדות כאן אני יודעת את זה אני יודעת שאני פשוט כלום לידם. היא צריכה להבין שלא קורים ניסים ותוך חודש וחצי פופ ואני פתאום ניהית באלרינה ברמה עולמית. קשה לי מאוד קשה לי פשוט בא לי לבכות! וכן בכיתי
כשסיפרתי לאמא היא אמרה שמזה היא הכי פחדה ,אבל מה לעשות עכשיו?
טוב אז אמא שלי דיברה איתה..... המורה הזאת אמרה לה שאני ממש טובה ושאני מתקדמת במהירות ושאני מסתובבת הכי טוב בכיתה ככה עוד מלא מחמאות כאלה.... אבל למי איכפת איך אני עושה פואיטה איטלקי עם היא צורחת עלי כל הבר.
מצד שני אני מבינה אותה השנה יש לנו מבחנים מקודם יותר בגלל שחצי מהכיתה נוסעת לאיטליה עם התאטרון ושנה הבאה כבר בגרויות.
למי איכפת שאף פעם לא שמעתי ולא ראיתי פירואטים פליק פלאק ? למי? אני חייבת לעשות הכול עד המבחן המטופש הזה.
עכשיו היא מזה נחמדה עלי אולי היא הבינה שצעקות לא עוזרות לי אלא רק מפחידות אותי יותר... אולי נראה מחר...
תנסו אתם לעשות פירואט מסובך באמצע תרגיל הזוי ליד הבר כשהיא צורחת עליכם כמו משוגעת וגם לא ליפול
היא מתנהגת ממש מוזר היא אפילו נתנה לי ממתק! אתם מבינים ממתק! לי ! פעם ראשונה שהיא נתנה לי ממתק!
אולי יהיה שינוי?
בכל אופן מחר יהיה יותר טוב ,אני בטוחה.......
עם רק אחרי חודש וחצי של עבודה אני כבר עושה פויאטה עם דובאלים אז משהו צריך לצאת מזה ,לא?
כן זו אני..... בבית (לשעבר) שלי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
***betush***