לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  #זאת שכותבת#

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

פרק 7


פרק 7 "אבל ראיתי את התיק שלה באותו מקום וחלק גדול משערה הבלונדיני. היתכופפתי לעבר הריצפה והרמתי את שיערה שהיה מפוזר.

יצאתי לעבר מסדרון דפקתי על דלת השירותים ולא היה מענה.

ירדתי למטה

"אמא ראית את שירה?"שאלתי

"לא היא בכלל לא ירדה"ענתה

טוב אני חוזרת למעלה.

נכנסתי לחדרי וראיתי פתק ממונח על מיטתי.

היה כתוב:

לרחלי,

שירה אלייך לא תחזור יותר.

אבל תוכלי לראות אותה בפעם האחרונה.

תעקבי אחרי הרמזים שלי.

אם תספרי למשטרה או להורים שלך,

את תיגמרי כמוהה.

סגרתי את המכתב והתחלתי לבכות לקחתי את הפלאפון שלי מהשידה וחייגתי לעומר.

"מאמי מה קורה"אמר עומר.

"אתה יכול לבוא אליי?" מילמלתי לו  בבכי

"כן בטח אני כבר יוצא"וניתק

נישמעה דפיקה בדלת.זה היה עומר...

אמא העלתה אותו למעלה פתחתי את דלת של חדרי וחיבקתי אותו!

הוא שאל מה קרה והראיתי לו את המכתב.

עומר קרא כל שורה פעמיים ושסיים שאל אותי,

"ממתי המכתב?"שאל

"ראיתי את שערה של שירה על הרצפה ירדתי לחפש אותה לא מצאתי אותה אז עליתי למעלה והמכתב היה שם."אמרתי בבכי

"צריך להודיע למשטרה"אמר

"לא!"אמרתי

"למה?"שאל

"הוא כתב במכתב שאם אני אספר אז יקרה מה שקרה לשירה "אמרתי

"אל תדאגי הכל יהיה בסדר"אמר וחיבק אותי

"בואי תשטפי את הפנים"אמר עומר ולקח אותי לעבר המקלחת שבחדרי

נכנסנו למקלחת וראינו בכיור דם...

ועכשיו התחלתי ממש לפחד!

מחשבות נוראיות עברו בראשי.

התחלתי לרעוד ועומר הוציא לעבר מיטתי עליתי עלייה וחיבקתי את רגליי.

עומר ליטף את גבי וניסה להרגיע אותי אך שום דבר לא עזר.

הרגשתי שהיא עדיין נמצאת פה.אבל לא ידעתי שהיא עד  כדי כך קרובה.

הייתי כל כך עייפה ומיואשת שנרדמתי,עומר כיסה אותי והלך לביתו.

למחרת היתעוררתי מצלצול הפלאפון שלי.

"הלו"אמרתי

"עוד 8 ימים זה קורה"

ניתקתי מהר בבהלה הלכתי לעבר המקלחת לצחצח שיניים ואז נזכרתי בדם שבכיור.

פתחתי את הארון כדי להחליף בגדים וראיתי עוד פתק.

לרחלי,

אני מבין שראית כבר את הדם בכיור.

זה רק ההתחלה!

אני מקווה בשבילך שלא סיפרת לאף אחד!

אני ממליץ לך להעביר את הימים הבאים עם עומר בשימחה ולא בעצב.תנצלי את הזמן!

היתקשרתי לעומר מהר לספר לו על המכתב השני,

אבל ישר הוא ענה "רחלי התאוששת?"

"אתה יכול לבוא?"שאלתי

"כן קרה משהו"שאל

"מצאתי עוד מכתב והפעם זה קשור אלייך"אמרתי

"כן אני בא"וניתק

עומר בא,הראיתי לו את המכתב וראיתי בעיניו של עומר את הפחד.



איך יצא?(:

מותח תגיבו

לא מותח גם תגיבו=]

הרוצח לא יבוא אליכם=]

 

 

נכתב על ידי #זאת שכותבת# , 31/10/2008 22:38  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,031

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל#זאת שכותבת# אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על #זאת שכותבת# ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)