לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  #זאת שכותבת#

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

פרק 22


שמעתי רעש חזק.כאילו משהו נפל על הריצפה.

"עומר?"

לא ענו

"עומר?"

פתחתי את הדלת,ראיתי את עומר שוכב על הריצפה ולא זז.

(ולא הוא לא נפל ערום הוא הספיק להתלבש לאלה שלא הבינוP: )

 

פרק 22

"עומר"אמרתי.

הרמתי את ראשו הוא היה חם.

ירדתי בריצה למטה הבאתי כוס מים קרים .

עליתי חזרה למעלה.

הכנסתי את היד למים הקרים והנחתי את ידי על ראשו.

הוא פקח עין אחד ואז פקח את השנייה.

עזרתי לו ללכת למיטה.

"עומר מאמי אני שניה הולכת הבייתה להתקלח ולהחליף בגדים ולהודיע לאמא של נטלי שאני לא הולכת לבית הספר."אמרתי

"טוב"אמר ונרדם.


[נטלי]

"אני לא עוזב עד שאני מסיים"אמר והתחיל להכאיב לי.

דחפתי אותו אחורה התלבשתי מהר וברחתי מהבית שלו בריצה.

 

רצתי לפארק אחד התיישבתי על הספסל והתחלתי לבכות.

'למה הוא עשה לי את זה'חשבתי.

ראיתי את רחלי הולכת.הסתרתי את ראשי כדי שלא תראה אותי.

אבל היא ראתה.

"נטלי,הכל בסדר?"שאלה

"לא"אמרתי

"למה?"שאלה

"אסף..."אמרתי

"מה איתו?"שאלה

"הוא ....הוא אנס אותי"אמרתי והשפלתי את ראשי.

"הוא מה עשה?נראה לי שלא שמעתי טוב"אמרה

"שמעת אותי מצויין"אמרתי וניגבתי את הדמעות שלא הפסיקו לרדת.

"אני הולכת עכשיו להרוג את הבן זונה הזה"אמרה

"רחלי עזבי הוא היה שיכור נראה לי שהוא לא זוכר כלום"אמרתי

"טוב מאמי את רוצה לבוא הביתה?"שאלה

"לא אני רוצה להישאר פה,לבד"אמרתי

"טוב אז אני אלך ביי"אמרה והלכה.

-הפלאפון צלצל-אסף-

ניתקתי את הפלאפון.

לאחר מכן ראיתי אותו, הוא הלך לכיווני.

הסתרתי את ראשי והתחלתי ללכת.

ובלי לשים לב נתקעתי בו ונפלתי.

"ילדה את בסדר?"הוא שאל

"כן כן הכל בסדר"אמרתי

הוא הושיט לי יד כדי לעזור לי לקום.

"נטלי?!"

"מה"שאלתי והרמתי את ראשי והתרחקתי אחורנית.

"אני התקשרתי אלייך הרבה למה לא ענית לי?"שאל

"אתה חושב שמגיע לך שאני אענה לך?"אמרתי

"אה כן"אמר

"אז אתה טועה"אמרתי והסתובבתי לעבר הספסל חזרה.

הוא התחיל לרוץ אחרי.

התיישבתי אל הספסל וטמנתי את ראשי בין רגלי.

"נטלי מה קרה?"שאל והניח את ידו על גבי.

"תעיף את היד"אמרתי

"את רוצה להסביר לי מה קרה?"שאל

"ואתה עוד שואל אתה יודע אתה ממש חוצפן"אמרתי

"אז תגידי מה קרה"אמר

"אתה אתה אנסת אותי"אמרתי והלכתי לכיוון הבית שלי.

"אני ...אני אנסתי אותך?"שאל בעצב.

"כן"אמרתי והלכתי אל כיוון הבית.

אסף עמד שם ולא זז.


[רחלי]

הגעתי הבייתה התקלחתי.ראיתי את נטלי נכנסת בוכה.

"מה קרה?"שאלתי

"הוא בכלל לא זכר שאנס אותי"אמרה

"אל תדאגי הכל יהיה בסדר"אמרתי וחיבקתי אותה.

התנתקנו מהחיבוק.

"אני הולכת לישון"אמרה וניכנסה לחדר.

ירדתי למטה.

"היי ליזה(אמא של נטלי) עומר חולה זה בסדר שאני לא אלך היום לבית ספר ואשאר איתו?"שאלתי

"אממ כן גם נטלי לא הולכת"אמרה

"כן אני יודעת טוב תודה"אמרתי ויצאתי מישם לכיוון עומר.

הלכתי בפארק ראיתי את אסף יושב על ספסל.

"רחלי בואי רגע?"אמר

"למה שתאנוס אותי גם?"אמרתי

"חה חה לא מצחיק אני חייב לשאול אותך משהו "אמר

"מה?"שאלתי

"באמת אנסתי אותה?"שאל

"כן"אמרתי.

"טוב אני חייבת ללכת ביי".

הלכתי בפארק ראיתי את האימהות משחקות עם ילדיהם.

החזקתי את הבטן שלי.

הלכתי ראיתי ספסל שעליו ישבה אישה לבדה.

'זאת אמא'

סופ הפרק(:

לא הכי מותח אבל אהבתי ואתם?

אממ תגיבו?

333 >

 

השרביט:
מרוה מהבלוג אם אלה החיים נחייה העבירה לי את השרביט .

 

חוקים:


לתת קישור למי שהפנה לכם
לציין 7 דברים שקוראי הבלוג לא יודעים עלייך
להעביר/לתת קישור ל-7 בלוגים אחרים
להודיע בבלוג של ה-7 בלוגרים שהעברת להם את השרביט
לכתוב פוסט בנושא/או קטע בפוסט ולציין את הכללים האלו...

 

7 עובדות עליי:


1.אני יכולה לגעת באפ עם הלשון(:

2.אני מדריכה בתנועה שנקראת ניצנים
3.אני אוהבת לאכול פיצה
4.אני רוקדת טיקטוניק
5.אני אוהבת לקרוא
6.אנלא יכולה לישון בלי מוזיקה

7.אני אוהבת כסף$

 

אני מעבירה את השרביט ל:

הרומן-כשהיינו בתיכון

לא רק עוד סיפור אהבה

..:: השקט שנשאר ::..

רק ידידים

מכתב התאבדות-סיפור בהמשכים

לאהבה אין גיל

אמא בת 16

נכתב על ידי #זאת שכותבת# , 27/12/2008 21:38  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



2,031

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל#זאת שכותבת# אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על #זאת שכותבת# ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)