פתחתי את הדלת.
אמאלהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה.
פרק 24
"אמא"אמרתי ושיפשפתי את עיניי
"בתי"אמרה והיתקרבה אליי זזתי אחורה.
"מה את עושה פה חשבתי שאת מתה"אמרתי
"למה שאני אמות הייתי בעבודה עד מאוחר ואמרו לי שאת לא רוצה לגור איתי יותר הייתי מחכה לך בבית ולא היית חוזרת עד שהחלטתי לבוא לפה שאת בעצמך תגידי לי שאת לא רוצה לגור איתי"אמר והיתקרבה מעט.
"אני חייבת ללכת שניה"אמרתי ורצתי מהר לבית של עומר.
נכנסתי לבית שלו.
"אתה חשבת שאני טעיתי"אמרתי
"רחלי הכל בסדר?"שאל
"אתה לא האמנת לי"אמרתי
"היי רחלי "אמר ותפס אותי.
הישתחררתי ממנו.
"אמרתי לך שאני לא מגמיינת וכל מה שהיה לך להגיד זה עזבי תצמך"אמרתי
"על מה את מדברת?"שאל
"גרמת לי לחשוב שאני משוגעת"אמרתי
"רחלי על מה את מדברת?"שאל
"אתה יודע טוב מאוד"אמרתי
"אני לא יודע אז תתחילי להסביר"אמר
"לא אתה תבוא לראות את זה בעצמך"אמרתי
"בוא".
הלכתי בצעדים מהירים חזרה לביתה של נטלי.
הוא ניסה להדביק את הקצב אך לא הצליח.
עלינו למעלה.
הוא היסתכל עלייה המום.
ולאחר מכן היסתכל עליי.
"אני לא יודע מה להגיד לך"אמר
"אל תגיד כלום פשוט תעוף מפה"אמרתי ופתחתי את הדלת של החדר.
עומר ירד למטה פגוע והלך לביתו.
התיישבתי על המיטה.
"אני לא מבינה כלום "אמרתי
"גם אני לא מתוקה אני לא מבינה איך זה ייצא אולי התבלבלו באדם ויש עוד רחלי בבית חולים"אמרה
"גם אם היה לא היו מתבלבלים ככה הם לא עד כדי כך סתומים"אמרתי
"טוב אז מה עושים עכשיו?"שאלה
"מה הכוונה?"שאלתי
"את חוזרת הבייתה?"שאלה
"כן"אמרתי וחייכתי
"אני רק אודיע לליזה"אמרתי
"טוב חמודה "אמרה וירדנו למטה.
"אני רואה שכבר ראית אותה"אמרה ליזה
"כן.."אמרתי
"אז את חוזרת הבייתה "שאלה
"כן "אמרתי
"טוב "אמרה וחזרה לטלויזיה.
עלינו למעלה ארזתי את דבריי וחזרנו הבייתה.
הבית נשאר כמו שהוא אמא ביטלה את הקונים כי הם עדיין לא חתמו.
עליתי למעלה עם הדברים שלי וארגנתי את החדר.
הרחתי את ריחות הבישולים של אמא.
נכנסתי להיתקלח וירדתי למטה.
היא מוכן על השולחן אוכל.
"חשבתי שתהיי רעבה"אמרה בחיוך.
חייכתי חזרה והתיישבתי.
ראיתי טלויזיה.
מופע שנות ה70.
זה תמיד היה מצחיק אותי מחדש.
ישבתי מול הטלויזיה עם חיוך .
"היה לי רעיון"לפתע אמרה אמי.
"מה?"שאלתי ונגסתי.
"אולי נצא לטיול בחו"ל"
"לאן ?"שאלתי והנמחתי את הטלויזיה.
"לאן שאת רוצה חמודה"אמרה
"לכל מקום ?"שאלתי והחיוך גדל.
"לכל מקום"אמרה
"לניו יורק?"שאלתי
"פגעת בול איפה שרציתי"אמרה
"לכמה זמן?"שאלתי
"חודש אולי קצת יותר"אמרה
"וואו"אמרתי
"מה קרה?"שאלה
"עומר"אמרתי
"מה איתו ?"שאלה
"וואי איך אני אגיד לך את זה"מלמלתי לעצמי כנראה חזק מידי.
"מה תגידי?"שאלה
"אני בהריון"אמרתי
"את מה?"שאלה
"בהריון"אמרתי
"חמודה שלי מזל טוב אבל את לא צעירה מידי?"שאלה.
לא ציפתי לתגובה כזאת ממנה.
"כן אבל לא אני לא ארצה להסתובב בבית ספר שאני בהריון אז זה יהיה ממש טוב שאני אהיה בחו"ל אבל קשה בגלל עומר"אמרתי
"נדבר כבר בנוגע לזה"אמרה
"טוב אני עולמה למעלה"אמרתי
התחברתי לאיסיקיו.
כתבתי באוואי -אין כמו בבית-
עומר היה מחובר.
"רחלי יש לי רעיון "לפתע אמי פתחה את הדלת ואמרה.
"מה ?"שאלתי
"עומר יטוס איתנו"אמרה
"זה רעיון טוב אני אדבר איתו את יכולה להשאיר אותי לבד?"שאלתי
"כן בטח"אמרה וסגרה את הדלת.
שלחתי הודעה לעומר.
אני:אני עוזבת
עומר:מה לאן?
אני:לחו"ל
עומר:למה?
אני:לטיול עם אמא שלי
עומר:אהה בקטנה כזה?
אני:לא להרבה זמן
עומר:ככה את עוזבת אותי רק בגלל שרבנו?
אני:לא אמא שלי רוצה שנצא לטיול וסיפרתי לה על התינוק והעדפנו שעדיף שאני לא אסתובב איתו בבית ספר.
עומר:לכמה זמן?
אני:5 חודשים יותר.
עומר:אבל אני לא אהיה שתלדי.
אני:.....
היתנתקתי מהאיסיקיו.
עומר התקשר.
"אני בא אלייך"אמר וניתק.
הוא פתח את דלת חדרי כנראה אמי העלתה אותו.
"את לא עוזבת"אמר
"אני לא כל כך שואלת אותך"אמרתי
"את לא עוזבת אותי"אמר וקירב את ראשו אל ראשי.
"אז תבוא איתי"אמרתי.
הוא הרחיק את ראשו.
"מה פתאום אין לי כסף לזה"אמר
"אמא שלי קנתה לך כרטיס מאוחר מידי להגיד לא"אמרתי
"הרי אמרת שאתה רוצה להיות בלידה"הוספתי
"מה היא קנתה לי כרטיס?"שאל
"כן אני לא חוזרת עד שאני יולדת ויש לאמא שלי דירה שם אז תגור איתנו"אמרתי
"וואו מה להגיד?"שאל
"כן"אמרתי
"אז כן"אמר ונישק אותי.
זהו הפרק נגמר.
אין לי מצב רוח לכתוב אותו מסיבות אישיות .
אז זהו...
תגובות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
#זאת שכותבת#