פרק 14
נכנסתי לשירותים.ואחר 3 דק' יצאתי.הראיתי לה.התשובה הייתה חיובית.
באותו רגע לא ידעתי אם לבכות או לשמוח.
התחלתי לבכות.
פשוט הוצאתי הכל בכיתי משמחה ומפחד.
נטלי היתקרבה אליי וחיבקה אותי.
"הכל יהיה בסדר את תראי"אמרה
"אני מקווה."אמרתי
"אני עוד מעט צריכה להיפגש עם עומר זה היום הולדת שלו.להגיד לו עכשיו?"שאלתי
"כן "אמרה
"עדיף שתסיימי את העניין הזה עכשיו"הוסיפה
"טוב נראה לי אני אזוז אני צריכה להיתארגן"אמרתי
"יאללה אני אלך ביי"אמרה
סגרתי את דלת ביתי ועליתי למעלה להיתארגן.
לבשתי סקיני כהה והכנסתי אותו לתוך מגפיים לבשתי חולצה עם מחשוף קטן ועשיתי פן.
אחרי זה חייגתי לעומר.
"הולכים היום למסעדה אתה מוכן?"שאלתי
"כן "אמר
"טוב אז אני במונית תצא החוצה".אמרתי
"טוב מאמי ביי"אמר וניתק
לאחר 10 דק' המונית הגיעה.
נסענו למרינה כמו בפגישה הראשונה שלנו.
נכנסנו למסעדה כלשהי וישבנו בשולחן מרוחק מהשאר.
"מאמי אני לא יודעת איך להגיד לך את זה"אמרתי והחזקתי לו את הידיים.
"פשוט תגידי ,זה משהו רע או טוב?"שאל
"אני לא יודעת אבל אני חייבת להגיד את זה"אמרתי
"אתה זוכר את היום הזה ששכבנו?"אמרתי בחשש
"כן"אמר וחייך
"והיום בבוקר שהקאתי?"שאלתי
"הקאת?למה לא אמרת לי?"שאל
"זה לא מה שחשובב עכשיו העניין הוא שאני בהריון"אמרתי
עומר היה המום.הוא פשוט קם מהכיסא והלך.
ואני נשארתי שם ובכיתי.
הזזתי את הכיסא לאחור ותפסתי מונית הבייתה.
עליתי לחדרי והדלקתי את המחשב.
התחברתי לאיסיקיו.
נטלי-פה?
אני-כן לצערי.
נטלי-מה קרה?למה חזאת כל כך מוקדם?
אני-סיפרתי לעומר.
נטלי-ו...?
אני-הוא קם והלך:(
נטלי-ומה את מתכוונת לעשות?
אני-למות:(
נטלי-חס וחלילה אל תגידי ככה בכלל.
אני-אז מה אני אגיד?
נטלי-שום דבר את יודעת הרגע אמרת לו שאת בהריון.
אני-אני יודעת טוב מאמי נדבר מאוחר יש לי פלאפון ביי3>
נטלי-ביי3>
לא באמת היה לי פלאפון פשוט לא היה לי נעים להגיד לה שאין לי כוח לדבר.
נכנסתי למיטה ונרדמתי.
שמעתי רעשים מוזרים מהחלון אבל התעלמתי והמשכתי לישון.
החלון נפתח ועומר נכנס.אני ישנתי
הוא סגר את החלון ונכנס איתי מתחת שמיכה.
היסתכל עליי וראה את הדמעות בעיניי.
הוא נתן לי נשיקה וחיבק אותי חזק חזק.
ואני ישנתי.
לאחר חצי שעה התעוררתי מצלצול הSMS.
-עוד יומיים-היה כתוב.
היסתובבתי חזרה למיטה.
ראיתי את עומר מסתכל עליי.
"מה אתה עושה פה?איך נכנסת?"שאלתי
"דרך החלון אני באמת מצטער על זה שקמתי באמצע פשוט נבהלתי"אמר
"אתה נבהלת?אתה צריך לחשוב מה זה בישבילי שמחר יש לי יומולדת 17 ובגיל 17 אף נערה לא רוצה להיות בהריון החיים שלי נדפקו"אמרתי בבכי
"וואו לא חשבת על זה ככה"אמר
"אז איך חשבת?"שאלתי
"אני לא יודע פשוט לא ככה"אמר וניגב את דמעותיי
"לא הייתי צריכה להגיד לך את זה דפקתי לך את כל היום הולדת"אמרתי
"לא קרה כלום"אמר
"מטומטמת שקמותי"מלמלתי
"אל תגידי את זה את לא מטומטמת זה לא אשמתך שנכנסת להריון שנינו ביחד בעסק הזה כי הרי לא נכנסת להריון לבד"אמר מחייך
"אם ניסית להצחיק זה לא הצחיק זה רק מחמיר אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי"אמרתי
"כלום פשוט תחיי רגיל כמו תמיד"אמר
"אבל אני לא יכולה לעשות כלום לא לשתות עוד כמה חודשים תהיה בטן אלא אם כן...."אמרתי
"אלא אם כן מה?"שאל
"אלא אם כן אני אעשה הפלה "אמרתי
זה סופפ הפרקXD
איך ייצא?
לא כל כך מותח=]
תגובות?=]]
3>>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
#זאת שכותבת#
