הלכתי בפארק ראיתי את האימהות משחקות עם ילדיהם.
החזקתי את הבטן שלי.
הלכתי ראיתי ספסל שעליו ישבה אישה לבדה.
'זאת אמא'
פרק 23
'לא זאת לא היא רחלי תמשיכי ללכת את לא משתגעת'חשבתי לעצמי עברתי מהר את הפארק והגעתי לעומר.
נכנסתי לחדרו.
"אני משתגעת"אמרתי והתיישבתי לידו.
"מה קרה"שאל
"אני בטוחה שראיתי את אמא שלי"אמרתי
"אין מצב אמרו לך שהיא...את יודעת"אמר
"כן כן אני יודעת אבל אני עדיין בטוחה"אמרתי
"עזבי תצמך"אמר
"משתגיד"אמרתי
"טוב".
"שמעת מה היה עם נטלי ואסף?"שאלתי
"לא"אמר
"אז תקשיב אסף אנס את נטלי שהוא היה שיכור והוא לא זוכר את זה ונטלי לא מסכימה לדבר איתו ובלאגן"אמרתי
"אהה זה כן הוא התקשר אליי לפני שניה אמר שנטלי לא מסכימה לדבר איתו ושבא לו להתאבד ואת יודעת את מכירה אותו"אמר
"כן"אמרתי
"אז איך אתה מרגיש?"הוספתי
"את יודעת יותר טוב"אמר
"אז אתה תוכל לצאת היום אתה יודע סילבסטר נלך לחגוג להיתשכר עיניינים"אמרתי וקרצתי
"כן אבל את לא שותה"אמר
"כן כן היתכוונתי שאתה תישתה אבל לא הרבה כי אתה אמור להחזיר"אמרתי
"טוב אז לאן יוצאים?"שאל
"לא יודעת את תבחרי"אמר
"אני אשאל את אסף אני רוצה שהם יישלימו ואני גם אגרור אותם שישלימו"אמרתי
"טוב אז תודיעי לי"אמר
"טוב"אמרתי
"ואז את תישארי לישון פה "אמר מהר
"מה?"שאלתי
"כלום כלום פשוט...עזבי"אמר
"טוב"אמרתי והיסתכלנו לטלויזיה.
[אסף]
קלטתי שאני עומד באמצע הפארק.התחלתי ללכת לכיוון הבית של נטלי הייתי חייב לדבר איתה.
דפקתי בדלת.
היא היסתכלה בעינית .
"עוף מפה "היא צעקה.
"אני לא הולך מפה עד שאת לא פותחת את הדלת"צעקתי חזרה
היא פתחה מעט את דלת הבית.
"אני לא יודעת למה באת"נטלי אמרה
"אני צריך להיתנצל אני הייתי שיכור את יודעת שאני משתכר מהר"אמרתי והשפלתי את ראשי.
"ובגלל זה אני צריכה לשלם את המחיר רק כי אתה משתכר מהר?"שאלה
"לא את יודעת שאת אוהבת אותי ואני לא מוכן לוותר עלייך"אמרתי
פתחתי את דלת הבית תפסתי אותה הצמדתי אותה לקיר ונישקתי אותה.
לא רציתי שהרגע הזה ייגמר במיוחד שיש לי הרגשה שהיא תסלק אותי עוד שניה.
היתנתקנו.
היא התיישבה על המדרגות והתחילה לבכות.
"אני לא יכולה יותר"אמרה
"מה את לא יכולה?"שאלתי
"אני אוהבת אותך"אמרה
"אז מה הבעיה?"שאלתי
"קשה לי לסלוח לך"אמרה וניגבה את דמעותייה.
"אהה טוב"אמרתי השפלתי את ראשי והלכתי לכיוון הדלת.
"אבל........"אמרה וקמה.
לא היסתובבתי.
"אני רוצה לתת לזה עוד סיכוי וזה רק בגלל שאני אוהבת אותך ואני רוצה לשכוח מכל מה שקרה"אמרה
היסתובבתי אלייה.
"את לא מתארת לעצצך כמה אני מאושר"אמרתי וחיבקתי אותה.
'וואי אני נשמע ככה כמו הומו'חשבתי לעצמי ויצא לי חיוך .
"למה את מחייך ככה"שאלה
"סתם חשבתי לעצמי כמה אני שמח"שיקרתי
"אה טוב אתה בא למעלה?"שאלה
"כן בואי"אמרתי ועלינו למעלה.
[רחלי]
"נטלי שלחה לי סמס היא ואסף חזרו"אמרתי
"פששש סחטין"אמר עומר
"כן אז בקיצר הם יבחרו מקום שנלך"אמרתי
"טוב"אמר
"אני רוצה ללכת לעשות בדיקות להריון"אמרתי
"טוב"אמר
"אני כבר בחודש השני"אמרתי
"מה?"שאל
"כן בדיוק מאתמול"אמרתי
"אבל מה את רוצה לבדוק?"שאל
"עזוב אתה יודע מה אני מתחרטת"אמרתי
"טוב אבל אם את צריכה עזרה במשהו תבואי אליי"אמר
"טוב"אמרתי
"טוב נראה לי שאני אזוז אני צריכה לספר על זה עוד לאמא של נטלי"אמרתי
"טוב נתראה"אמר ונתן לי נשיקה.
נעלתי נעליים ויצאתי מביתו.
הלכתי דרך הפארק.
ראיתי עוד פעם את האישה שם יושבת.
'רחלי תמשיכי את לא משתגעת וזאת לא אמא שלך 'התחלתי להגיד לעצמי.
אבל ככול שהיתקרבתי יותר היא נראתה לי דומה יותר.
החלטתי להיסתכל ישר כדי שאני לא אתחיל לחשוב שהיא באמת חייה.
הרמתי את ראשי והלכתי בהליכה מהירה.
הגעתי הבייתה.
ראיתי את ליזה יושבת בסלון מול הטלויזיה.
"ליזה אני צריכה לדבר איתך"אמרתי והתיישבתי לידה.
"כן חמודה"אמרה
"אני אפילו להורים שלי לא העזתי להגיד לפני את יודעת מה"אמרתי
"אוקי את רוצה לספר לי במה מדובר?"שאלה בקול חם.
"כן" עצמתי את עיניי ואמרתי"אני בהריון"
פתחתי עין אחת כדי לראות איך היא הגיבה.
היא הנהנה בראשה ואמרה"אני מבינה".
"את לא כועסת ?"שאלתי מייד
"לא את יודעת משהו אניאספר לך סיפור אמיתי שקרה לי.:כשהייתי בגיל 16 הכרתי את אביה של נטלי ז"ל ,
בגיל 17 כבר הייתי בהריון ממנו ההואים שלי לא קיבלו את זה והעיפו אותי מהבית,
כל חיי עד גיל 22 ישנתי אצל אביה והיסתתרתי כדי שלא ייקחו אותי לפנימיה כי אז הפנימיות היו ממש קשות.
לבסוף בגיל 22 התחתנו.
עברנו לדירה ביחד.
וגם נולד לנו בן.
קראו עידו.
הוא באמת היה ילד יפה שכולם אהבו.
בגיל 16 הוא קיבל אופנוע ליום הולדת מגיל 13 הוא היה אומר לנו שיהיה לו אופנוע שחור.
קנינו לו וזאת הייתה הטעות שלנו.
כל יום הייתי מתפללת שיחזור הבייתה בריא ושלם.
ורק כשהוא היה מגיע הבייתה וסוגר את הדלת של חדרו בחוזקה הייתי נרגעת ויכלתי להירדם.
כשהיה בן 17 קרה הנורא מכל.התאונה.
נהג ניתקע בו כשניסה להקוף אותו.
נטלי לא יודעת על עידו בכלל אז אני מבקשת שלא תגידי לה"סיימה.
"וואו לא ידעתי"אמרתי
"רגע אז את לא כועסת או חושבת שאני מופקרת ותסלקי אותי מהבית?"שאלתי
"מפתאום הרי ברור שהכל מאהבה"אמרה וחיבקה אותי.
"באיזה חודש את?"שאלה
"שני"אמרתי
"אהה יפה"אמרה
"כן"אמרתי
"ואת אוהבת אותו?"שאלה
"כן את לא מתארת כמה"אמרתי
"יופי אני שמחה בשבילך"אמרה
"תודה"
התחילו החדשות.
"טוב חמודה תעשי מה שאת חושבת"אמרה
"תודה "אמרתי ועליתי למעלה.
פתחתי את הדלת.
אמאלהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה.
איך הפרק?
לדעתי יצא ארוךךךךךךךךךךךךך.
תגובות?
סילבסטר שמחייח3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
#זאת שכותבת#
