לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Tokio Hotel Love Stories


סיפורי אהבה עם טוקיו הוטל.. צריך עוד?! ;)

Avatarכינוי:  אחת שכזאת..

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

10/2008

"אוהבת?, לא אוהבת?"- פרק 5.


פרק 5


"רק אני אכנס להחליף למשהו נוח יותר ואשים את הדברים ואבוא". אמרתי.

"אין בעיה, תיכנסי חופשי הבית ריק". אמר טום ופנינו לדרכינו.

בבית החלפתי בגדים, לבשתי מכנס צבאי באגי, נייק לבנות ממש חמודות קצת סטייליסטיות, וגופיית סבא לבנה, את השיער אספתי לקוקו גבוה, בגלל שהשיער מדורג זה נראה ממש יפה.

 

כשנכנסתי לביתם של הקאוליצים, נשמעו ישר באסים חזקים של מוזיקת רוק אבל לא מוזיקת רוק עצבנית מידי, מוזיקה ממש יפה, וזיהיתי את קולו של ביל.

התקדמתי לסלון וראיתי את שניהם יושבים ובוהים בנקודה בקיר.

"אה.. היי? הכל בסדר?..". שאלתי.

"אה הנה את.. כן הכל בסדר חח אנחנו תמיד ככה כשאנחנו שומעים מה שהקלטנו". אמר ביל.

"יואו זה ממש יפה.. רגע ביל שר ואתה?..". שאלתי את טום.

"גיטרה". ענה.

"והשאר?". שאלתי.

"גאורג בס וגוסטב תופים". אמר ביל.

"הם מהבית ספר?". שאלתי.

"לא.. גוסטב מסיים יב' בבית ספר אחר וגאורג סיים ללמוד כבר". ענה ביל.

"נו מה את חושבת? על השיר?". שאל טום.

"קוראים לו רטה מיש". המשיך ביל.

"לדעתי השיר ממש מרגש אבל באותה נימה גם באיזשהו מקום ממש משמח.. והקצב פשוט משגע וממכר אף פעם לא שמעתי דבר כזה". אמרתי.

באותו רגע הופיע חיוך על פניהם של טום וביל.

"מה אתם מחייכים ככה?". שאלתי.

"זה הדבר הכי טוב שאי פעם אמרו לנו". אמר ביל.

"ובגלל שאני הבאתי את הקצב אני שמח שאת חושבת ככה". אמר טום.

"חחח אני שמחה שאתם מרגישים ככה.. אז מה?.. נתחיל בעבודה?". שאלתי.

"או כן..". אמר ביל.

"שכחנו מזה חחח". המשיך אותו טום.

"בנים..". נאנחתי והלכתי למטבח.

 

-בינתיים בסלון אצל הבנים-

"יש לכם סגנון דומה..". אמר ביל.

"למי? לי ולקייט?". שאל טום.

"אז למי? לי ולך?!.. והיא גם אוהבת היפ הופ ואת סאמי דאלוקס..". המשיך ביל רומז.

"ביל.. קלטתי אותך, עזוב אותי מבנות עכשיו כן היא נחמדה ויפה ויש לנו תחומי עניין משותפים  אבל בינתיים אני לא רוצה עוד אכזבה..". אמר טום.

"טום אתה לא תעבוד עליי ראיתי איך אתם מתחברים לך על זה.. ובתור התחלה לך למטבח". ביל קרץ ועלה מהר לחדרים שלהם כדי לנקות שם.

 

"אז מה מבשלים?". שאל טום בחיוך כשנכנס למטבח.

"עוף בתנור עם תפוחי אדמה, מתאים?". שאלתי בעודי מקלפת תפוחי אדמה.

"חחח וואו איזה ארוחת מלכים.. תביאי אני אקלף..". אמר ולקח מיד את המקלף מידיי.

"אז איך קוראים לכם?". שאלתי.

"למי?". שאל טום בזמן שהוא מסתבך עם המקלף.

"חחח תביא לי.. ללהקה למי עוד..".

"אה חח.. טוקיו הוטל". ענה.

"וואלה.. מגניב דווקא נשמע ממש טוב וקליט". אמרתי.

"אני לא מתכוון ככה לעמוד ואת תעשי את כל העבודה..". אמר טום וניסה לקחת את המקלף עוד פעם.

"לא אתה לא לוקח". אמרתי.

"חח כן אני כן". ענה וניסה לקחת ממני בזמן שאני חומקת.


"ממש לא..". אמרתי וככה רצנו במטבח עד שנוצר מצב שאני עומדת עם הגב למקרר וטום מולי, קרוב.

הרגשתי שדפיקות הלב שלי בשמיים, העיניים שלו זזו מהשפתיים שלי,לעיניים ובחזרה.

"אנ..אני צריכה ללכת..". אמרתי וחמקתי מהר לביתי, משאירה את טום בלי מילים.

 

"טוםםםםםםם! מה עם האוכל? טום, טום! מה קרה?!". שאל ביל כשנכנס למטבח וראה את טום עם הראש בין הידיים ממלמל משהו לעצמו.

"איפה קייט? מה קרה למה אתה ככה?". שאל ביל והתחיל להילחץ.

"רצנו, ועמדתי מולה, וכמעט נשיקה ו..הלכה..". אמר טום בלי קשר בין המילים.

"מה?.. תדבר כמו בנאדם נורמאלי". אמר ביל.

"רצנו במטבח ניסיתי לקחת ממנה את המקלף של תפוחי האדמה כי לא רציתי שתעשה הכל לבד, ויצא שהיא נשענה על המקרר ואני נעמדתי מולה והייתה משיכה כזאת והיא רצה הבייתה..". אמר טום בנשימה אחת.

"אז למה אתה נראה ככה אבל? אתה מפתח אליה משהו?". שאל ביל, מנסה לקרוא את אחיו.

"אני, אני לא יודע אני חושב ש..כן". אמר טום.

"נו אז למה אתה מחכה? לך אליה!". אמר ביל.

"אבל מה אם יקרה מה שקרה עם יוליה?". שאל טום.

"טוב אז ככה, דבר ראשון, קייט זאת לא יוליה רואים טוב מאוד, ודבר שני עם יוליה לא הייתה לך כזאת משיכה.. בלי להעליב היא הייתה כמו הזונה שלך". אמר ביל וטום קטע אותו.

"אבל..". התחיל טום להגיד.

"בלי אבל, את ההזדמנות הזאת אתה לא מפספס". אמר ביל.

טום חשב קצת וקם מהר.

 

 

פאק פאק מה זה היה לעזאזל?!

איך יצא שביומיים התאהבתי בטום קאוליץ?! נכון שהוא חתיך, חמוד, נחמד, ומתברר שכישרוני אבל..

ובאותו רגע המציאות הכתה בי: קייט דונובן, את מאוהבת.

לא לא יכול להיות, ניסיתי למחוק את זה. זאת בטח סתם הידלקות לא יכול להיות שתוך יומיים אני אתאהב במישהו.

 

הלכתי למטבח לקחת משהו קר לשתות, רק הוצאתי בקבוק קולה נשמעה דפיקה בדלת.

"טום!". אמרתי כשפתחתי.

"היי.. אפשר להיכנס?". שאל, ראיתי במבטו שהוא הולך להגיד לי משהו חשוב.

"כן ברור.. רוצה לשתות?". שאלתי כאילו כלום לא קרה.

"משהו קר". ענה.

"קולה מתאים?". שאלתי.

"מצויין". ענה.

לקחתי בקבוק ושתי כוסות.

"בוא נעלה לחדר שלי..". אמרתי.

טום לא אמר כלום, נוצרה שתיקה מביכה.

בחדר נשמע רק קול הבליעה ופצפוץ הגזים של הקולה.

"אני מצטער". אמר טום והפנה את מבטו אליי, ישבנו על המיטה אחד ליד השני.

"גם אני.. זה לא היה צריך לקרות". אמרתי למרות שבליבי כן רציתי שזה יקרה, באיזשהו מובן, אוי זה משגע אותי! אני סותרת את עצמי. ואז שמתי לב שטום התחיל לדבר..

"כן.. פשוט לא מזמן נפרדתי מיוליה ואני לא רוצה להיפגע שוב". אמר טום.

"חח להיפגע?.. למה להיפגע?". שאלתי.

"כי אני לא רוצה להיכנס שוב לקשר לחשוב שאני מאוהב ובסוף מתברר שהיה יותר סקס מאשר אהבה בקשר". אמר טום.

באותו רגע קיבלתי את השוק של החיים.

"מה?!". שאלתי בהלם.

"זה קצת מסובך.. בואי נגיד ככה הפגישות אצלנו היו רק בשביל סיפוק.. אבל אני נתתי לעצמי לחשוב שיש מצב שיש יותר מסקס.. התברר שלא". אמר והרכין ראשו, כנראה בגלל שגילה משהו קרוב ללב.

"אנ.. אני מצטערת". אמרתי ובלי לחשוב שמתי את ידי על ידו.

"א..אין לך על מה להצטער". אמר טום, וחיזק את אחיזתו ביד.

לאחר עוד שתיקה מביכה באה שאלה מביכה.

קמתי למחשב להדליק מוזיקה..

ואז זה בא.

"אמרת שאת מעוניינת במישהו.. מי זה?". שאל טום ונעמד מולי, שוב. נחוש בדעתו לקבל תשובה.

"זה לא משנה.. באמת, גם ככה אין לי סיכוי איתו". אמרתי בעודי אומרת בראש: זה אתה.

"למה לא?". שאל טום.

"כי הוא לא רוצה קשר.. ומאיפה לי לדעת שזאת לא סתם הידלקות על מישהו חתיך חמוד ונחמד?..". אמרתי.

"אז זה כי הוא לא רוצה קשר או כי את מפחדת?". שאל.

הלכתי והתיישבתי על המיטה.

"גם וגם". עניתי.

טום התיישב גם הוא.

"היה לך חבר?.. בישראל?". שאל.

"כן.. אבל לא רוצה להיכנס לזה.. סתם, לא משהו רציני". אמרתי.

באמת לא רציתי להיכנס לזה, הסיפור שהיה לי היה דומה לשל טום, מה שהיה שם היה רק סיפוק מצידו לפחות מצידי זאת היה אהבה.

"בטוח? אין יותר גרוע ממה שהיה לי". אמר טום מתוך כוונה טובה.

"אז היה לי את הכי גרוע.. היה לי מה שהיה לך". אמרתי, מה כבר יש לי להסתיר.

"אני מצטער לא ידעתי".

"אין על מה.. מה שהיה היה..". אמרתי.

"את רוצה אולי אני אדבר עם זה שמוצא חן בעינייך? אני אבהיר לו מה הוא מפסיד". אמר טום וחייך חיוך מושלם.

"חח לא צריך.. בלי להעליב אני חושבת שאני אלך לישון היה לי יום ארוך ומחר אני רוצה לקום מוקדם לצבוע קצת כי זה נראה ממש לא אני..". אמרתי, כמובן בתור תירוץ.

"גם אנחנו נבוא". אמר טום.

"חח למה? לא הכנתי אוכל בסוף..". אמרתי.

"נבוא כי אנחנו חמודים יאללה נתראה מחר". הביא לי נשיקת שלום, חיבוק ויצא.





צ'או :)

נכתב על ידי אחת שכזאת.. , 22/10/2008 16:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



248
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאחת שכזאת.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אחת שכזאת.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)