מגיע להם, הכישלון הזה במיצ"ב.
שיראו עד כמה המצב מזעזע.
44 במתמטיקה של כיתות ח'?! [או משהו בסגנון]
אנחנו פאקינג 40 ילד בכיתה.
זה הגיוני? לא. ממש לא.
המורה שלנו לתנ"ך אומר לנו שהוא רק רוצה לסיים תחודש אז שנשתוק, מצדו שנישן.
זה הגיוני? לא. ממש לא.
אז אני רוצה להגיד:
משרד החינוך היקר,
אתה יורה לעצמך ברגליים.
לך ולמדינה של כולנו.
תשקיע בחינוך,
אם לא תשקיע בילדים של היום, מי ינהיג את המדינה אחר כך?
כנראה שאף אחד.
שזה לא בדיוק שונה ממה שקורה עכשיו.
צריך להתעורר. ומהר.
אנחנו מדרדרים, והכל מתחיל ב"הנהגה" שלנו.
נו באמת, אין יותר מורים.
מה צריך לקרות בשביל שמישו יפקח את העיניים?
צריך פה ניעור רציני של כמה אנשים שלקחו על עצמם תפקיד גדול מדי.
ולי זה כואב יותר מכל, בתור תלמידה שכנראה נפגעת בצורה רצינית בגלל התחת של ר"המ, או כל שר אחר. וזה לא הגיוני. בכלל לא.
המדינה הזאת קורסת, והכל קשור בחינוך. צריך שינוי. עכשיו. ולא סתם סיסמא פוליטית.
אני רוצה ללמוד. אני רוצה להיות משכילה.
אני רוצה שזה יבוא מהמדינה, שסדר העדיפויות שלה השתנה בצורה מחרידה [לא לטובה, אגב.]
אני רוצה שידאגו לעתיד שלי, כשאני לא יכולה לעשות את זה לבד.
אז כן, בד"כ זה לא סוג הפוסטים שאני כותבת.
אבל זה פשוט משגע אותי.
לשמוע מהמורה שלי, שגם הם מזועזעים ממורים בישראל, אבל אין מורים אחרים. זה נראה לי אבסורד.
מקווה לשינוי, באמת.
אור