יש את התחושה הזאת..הרגש הזה..
רגש כלפי מישהו..
הרגש הזה חודר עמוק לתוך הלב,
ונשאר שם, מסרב לצאת.
הרגש הזה שולט בך, הוא מבלבל, מטריף חושים,
וכמובן שהוא כואב.
אהבה.
פעם, אם היו שואלים אותי מה זאת אהבה אמיתית בשבילי,
הייתי אומרת "אהבה ממבט ראשון".
היום? התשובה שלי תשתנה.
בעצם.. לא תיהיה לי תשובה. כי השאלה הזאת מורכבת..
מצד אחד, אם ישר כשרואים מישהו ומרגישים משהו, יודעים שזה זה. פשוט אפשר להרגיש את זה.
אבל מצד שני, ממבט ראשון, אי אפשר להכיר את הבן אדם. להכיר אותו, לדעת מי הוא מבפנים.
והרי אי אפשר לאהוב מישהו שלא מכירים באמת..
כשראיתי אותו, אמרתי לעצמי שהוא יהיה שלי.
כן, הוא חתיך. הוא נראה מקסים. הוא נראה חמוד.
התקרבתי אליו..הפכנו לידידים. דיברנו במסנג'ר, בבצפר.
הכרתי אותו. והתחלתי לראות משהו שלא ראיתי.
ראיתי בן אדם מגעיל, אגואיסט, נצלן. פשוט מניאק.
התרחקתי ממנו כמה שיותר מהר.
לא רציתי שהוא ישבור לי את הלב. לא רציתי להיות הקורבן הבא שלו.
אז כן, אהבה זה דבר מורכב.
לרוב היא לא אמיתית, לרוב זאת סתם התאהבות של רגע.
ואם אתם רואים מישהו ואז אתם מתחילים לחשוב שאתם מרגישים אליו משהו,
תבררו עליו, כדי שלא תתאכזבו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
