השומר עצר אותנו בכניסה למועדון, "בנות כמה אתן?"
"21" לורן מיהרה להגיד.
הוא נעץ בי עיניים ובחן את הגוף שלי. הבטתי בו חזרה, הוא נראה דווקא טוב. די צעיר, שיער חום מסודר ברישול. כחכחתי בגרוני באי נוחות, "כנסו" הוא הניף את ידו ברישול לעבר דלת הכניסה.
נכנסו למועדון והתיישבנו על יד הבר.
"אנחנו הולכות להתפרע היום, ואני לא אקבל 'לא' כתשובה" לורן אמרה באוזני בגלל המוזיקה החזקה.
"מה בשבילכן, בנות?" הברמן פנה אלינו בחצי חיוך שרמנטי.
"הכי חזק שיש לך, שניים בבקשה" לורן קרצה לו. היה לו שיער שטני קצוץ ועיניים בהירות, והטי-שרט הלבנה שלבש הבליטה את שרירי החזה שלו.
"היי, יש לך את הארי, אל תעשי בלגן. לי מותר, אבל את - תרגעי" סיננתי לעברה.
"די היילי, אל תדאגי לי, לכי תעשי חיים" היא לקחה את הכוסות הרחבות מידי הברמן והושיטה לי אחת.
"יאללה, לכי" היא דחפה אותי בעדינות לעבר רחבת הריקודים.
היססתי לרגע, לא רציתי לעשות עוד צרות. "נו?" לורן הביטה בי, לוגמת את כל תכולת הכוס שבידה.
שתיתי את המשקה במהירות. לא ידעתי בכלל מה זה, אבל זה היה חזק.
"תמלא את הכוס" פניתי לברמן.
הוא הרים גבה, "אל תדאג, האחריות עליי" לורן אמרה וחייכה חצי חיוך לעברו.
הוא מזג את המשקה לכוס ואני התקדמתי לעבר רחבת הריקודים, מרגישה את האדרנלין מתחיל לזרום.
רקדתי כמה דקות לבד באמצע הרחבה, לוגמת מהמשקה כל פעם. פתאום הגיח מולי בחור גבוה עם שיער שחור כפחם ועיניים כהות. הוא חייך אלי במבט מפתה הרגשתי שאני עוד רגע מזילה ריר. נשכתי את שפתי והוא התקרב אליי ורקד איתי.
המוזיקה הרועשת התחלפה לשיר שקט, "אפשר?" הוא הושיט את ידו לעברי.
לא עניתי ונצמדתי אליו בחיוך. הוא היה כל כך יפה. הוא כרך את ידיו סביבי ואני הנחתי את ידי על כתפו, מחזיקה בכוס.
הרגשתי את ידו ממששת לי את הגב, יורדת לכיוון מטה.
"היי," הזהרתי אותו ומשכתי את ידו חזרה לגבי העליון. "אני אלכס" הוא חייך בשובבות והסתכל עליי.
"היילי" חיוך קטן עלה בפינת שפתיי.
"אני חייב להגיד," היה לו ריח של אלכוהול מהפה אבל זה לא הפריע לי, אני חושבת שהוא היה פחות שיכור ממני באותו שלב. "שאת ניראת ממש, ממש טוב" הוא הביט בי.
"תודה," גיחכתי, "גם אתה"
"אז איך זה שלבחורה יפייפיה כזאת אין חבר?" הוא שאל, נאנחתי.
"היה," הרגשתי קצת אשמה כשנזכרתי בטום, אבל שוב, הייתי שיכורה. "אבל זה נגמר"
"היי, מה זה הפרצוף?" הוא הרים את מבטי אליו, "מה הוא עשה לך?"
"כלום, זאת אני" גיחכתי בקרירות. "אבל עזוב את זה, אני פה לשכוח ממנו עכשיו" חילצתי חיוך קטן על פניי.
"אכפת לך אם אני אעזור?" הוא שאל וקירב את פניו אל פניי. המוזיקה המקפיצה חזרה, אבל הייתי מהופנטת אליו.
הוא נישק אותי בלהט. זה הרגיש כל כך טוב וכל כך רע באותו זמן, אבל לא יכולתי להפסיק.
הנחתי את ידיי על צווארו ונתתי לידו לגלוש על גבי.
הרפתי ממנו אחרי כמה שניות, לוגמת את שארית המשקה מהכוס. "חכי כאן, אני הולך להביא שתייה" הוא חייך ולקח את הכוס מידי. נשכתי את שפתי באשמה, מסתכלת עליו הולך לבר.
הוא חזר במהירות, לקח את ידי ומשך אותי לעבר הספות בקצה המועדון.
שתינו את הכל בלגימה אחת והוא הצמיד את שפתיו לשלי במהירות לעוד נשיקה ארוכה.
לרגע דמיינתי שאני מנשקת את טום אז העמקתי את הנשיקה, נשענת מעליו. המוח שלי היה בלגן אחד גדול.
נראה היה שהוא התלהב מהרעיון. הוא משך אותי אליו וסובב אותי, נשכב מעליי.
"רוצה ללכת למקום קצת יותר אינטימי?" הוא שאל לפתע.
לא עניתי, הייתי מסוחררת. הוא לקח את ידי ומצאתי אותי ואותו בדרך לשירותים.
נעצרתי בכניסה כשהבנתי מה הוא רוצה.
"א..." כיווצתי את גבותיי בבלבול, "מצטערת..." גמגמתי ומיהרתי להסתלק מהאזור. הוא בהה בי בהלם וניסה לחפש אותי, אבל נעלמתי בין ההמון הרוקד.
"תן לי את ההכי חזק שיש לך" התיישבתי בכבדות על יד הבר, מחזיקה בראשי המסוחרר.
"נראה לי ששתית מספיק להיום, מותק" הברמן גיחך.
"זה היילי, קודם כל" אמרתי ברישול, "ואין לך מושג בכלל" גיחכתי בתוכחה. הוא ערבב את המשקה עם אבקה לבנה כלשהי והגיש לי את הכוס. לא התעמקתי מה זה, רק שתיתי כמה שיותר וכמה שיותר מהר.
נזכרתי בלורן פתאום, לא היא ולא הברמן הבלונדיני נראו בסביבה.
"היא הולכת להסתבך עם זה" מלמלתי לעצמי. צלצלתי אלייה וניתקתי מיד, רק כדי שתראה שהתקשרתי.
"עוד" הנחתי את הכוס מול הברמן אחרי לגימה ארוכה.
"לא, מותק," הוא התגרה בי, "שתית מספיק. את עוד שנייה תתעלפי לי כאן" הוא ניגב את משטח השיש השחור.
"אני צריכה את זה" הסתכלתי עליו בעקשנות.
"מה הסיפור שלך בכלל? בחורות מתוסכלות באות לכאן לעיתים נדירות. בדרך כלל אלה הגברים שבאים להתפרק."
הוא נשען על השיש.
"בגדתי בחבר שלי...בטעות" אמרתי בקרירות.
"אם לא תיתן לי, אני אקח לבד" חטפתי את אחד הבקבוקים על הדלפק במהירות ושתיתי ממנו.
"היי, תרגעי" הוא מיהר לקחת את הבקבוק מידי.
חפנתי את ידי בשערי, משפשפת את מצחי בכאב.
"איזה כאב ראש..." מלמלתי, הייתי מסוחררת לגמרי.
הברמן הניד בראשו והגיש לי כוס מים. "תשתי את זה," הוא אמר והתפנה לאנשים אחרים.
שתיתי את תכולת הכוס במהירות וקמתי מאזור הבר.

-
*נקודת מבט של לורן*
"בוא נרקוד קצת" לקחתי את ידו של מייקל, הברמן הבלונדיני ההוא, וסחבתי אותו לרחבת הריקודים.
שמתי לב פתאום למהומה קטנה שהתחוללה במרכז הרחבה, הרבה אנשים רוכנים מעל משהו וממלמלים בדאגה.
נדחסנו בין האנשים, ואני, שהייתי לא לגמרי צלולה, התעוררתי באחת.
"היילי!" פיניתי מקום ורכנתי מעליה.
"היא התעלפה פתאום" בחור חתיך אחד עם שיער שחור החזיק את החלק העליון של גופה, משעין אותה עליו.
"תעזור לי לקחת אותה" הרמתי אותה מהרגליים וסחבנו אותה לאחת הספות. הוצאתי את הפלאפון במהירות וחייגתי לטום, זה היה הדבר הראשון שחשבתי עליו.
"טום!" צעקתי בדאגה כשנשמע הקול בצד השני של הקו.
"איפה את?" הוא שאל בבלבול.
"טום, אתה חייב לבוא פה דחוף!" צעקתי שוב בפאניקה.
"היא לא מתעוררת..." מלמלתי לעבר החתיך שהחזיק את היילי.
"מה...מי? איפה את?" הוא חזר על השאלה. "לורן!" הוא הרים את קולו.
"אני במועדון הזה... זה שאתם תמיד הולכים אליו! אלוהים, איך קוראים לו?!" הסתכלתי על היילי בדאגה.
"הוא 2 רחובות מהבית שלך, אתה יודע למה אני מתכוונת! תבוא בבקשה מהר!"
"מה קרה?" הוא התחיל לדאוג.
"היילי," גמגמתי, הוא נאנח בכבדות. "טום... בבקשה." התחננתי והבטתי בהיילי שוב, היא עדיין לא התעוררה.
"תזמון מושלם יש לך. אני יוצא" הוא אמר בחוסר רצון, אבל יכולתי לשמוע את הדאגה בקולו.
"זוז," הזזתי את הבחור שהחזיק אותה באגרסיביות.
"לעזאזל, היילס, תתעוררי כבר..." אמרתי בחוסר אונים.
"לפחות היא נושמת" הבחור החתיך אמר. הסתכלתי עליו במבט קודר והוא מיד התחרט על מה שאמר.
"מי אתה בכלל?" אמרתי.
"אלכס, היא הייתה איתי רוב הערב..." הוא מלמל ואני התעלמתי.
"אז, אלכס, אתה יכול ללכת. חבר שלה עומד להגיע." אמרתי בחוסר סבלנות.
הוא נראה מופתע מעט והתרחק מאיתנו, אבל עדיין נשאר באזור. הוא נראה דואג, אבל התעלמתי ממנו.
"הו, תודה לאל" נאנחתי בהקלה כשטום הגיע מאחורי.
"מה יש לה?" הוא הסתכל עליה בבהלה.
"אין לי מושג, היא התעלפה פתאום והיא לא מתעוררת" מלמלתי בפאניקה. דמעה נפלה על לחיי וטום מיהר למחוק אותה.
"היי, אל תדאגי, היא תהיה בסדר תוך רגע" הוא נשמע בטוח בעצמו אבל ראיתי שהוא דואג.
"טום פלטצ'ר? ממקפליי? אתה החבר של היילי?" אלכס בהה בו בתדהמה.
"כן, ואתה מי?" הוא ענה בחוסר סבלנות, לא מחכה לתשובה.
"בואי" הוא הרים את היילי ומיהרנו לצאת מהמועדון, משאירים את אלכס ומייקל מאחור.