מצבנו הבטחוני/עשרים ואחד מי יודע

הש.ג. הטריח את עצמו רק בקושי ממושבו בבודקה.

-תעודת זהות, יש לך?

ובאמת יש ל"מצבנו" תעודת זהות ואפילו צו מסודר בתוך אחת מאותן מעטפות חומות מפילות אימה. ואפילו עשה השבוע "מצבנו" את כל הדרך לדרום הרחוק ולבאר שבע רק כדי להגיע לאותו ש.ג. ולאותה דרישה בדבר מסמכיו.

*

כך נראה פעם החלום של הבחרות?

ואחריו, הפינטוז של "מצבנו" בן השלושים פלוס?

*

והבסיס שנחשף מעבר למבצר הש. גימליות לא היה אלא בנין אחד גדול ומסורבל ויש לומר, מבולגן.

-איך מגיעים לקומה השניה?

-ישר ותעלה במדרגות.

החיילת אפילו לא טרחה להסתכל "במצבנו" התועה.

ישר ובמדרגות,

ישר ובמדרגות.

וכמובן הגע למקום הלא נכון שזה מין מפקדת קצין קרפ"פ-שהוא, שזה אומר: שלוש חיילות משועממות. הן לא מסתכלות ב"מצבנו", הן יושבות וטוחנות עד דק ויכוח על תורנויות שיעשו או לא יעשו וזיכרונות ענוגים מחופשת השבת שהסתיימה לפני כשעתיים.

*

וכל הנסיעות הארורות האלו לסיני, בחזרה מחופשה: שש שעות נסיעה, שמונה שעות נסיעה. וכל שעה שחולפת מרחיקה אותך עוד ועוד מהחיים האמיתיים, מהאהובה. ואחרי כמה שנים, מהאהובה ומהבת. ואחר כך, מהאהובה ומהבת ומהבת השניה.

והייאוש שהיה זוחל. והידיעה שאין לזה סוף. והדיונות שסגרו מסביב. וריח הגברים. וריח שמן הרובים. אוח, איך ש"מצבנו" ערג אז לרגע הזה, למבוך המדרגות הזה.

*

ועכשיו כבר ירד "מצבנו" שוב לקומה הראשונה ועלה במדרגות הנכונות. והנה החדר שבו עליו להתייצב , והנה החיילת-פקידה שכצפוי איננה. והנה ההמתנה.

*

כמו מה? כמו ההמתנה במסדרי המפקד האינסופיים לפני היציאה לשבת? כמו המילואים והשמירות הלא נגמרות וההמתנה וספירת הדקות והשניות עד הסיום?

כמה שמים זרועי כוכבים ליוו את אין-סוף השמירות? כמה צללים חשודים? כמה מאמצים שמשקיע ההגיון לדכא את תחושת המחנק, הייאוש. כמה מחשבות שהושקעו ברגע הזה בבניין הזה.

*

והנה הפקידה הגיעה והיא שולחת את "מצבנו" עם דף נייר לצלם איזה מסמך שחסר לה.

ושוב בלשכת הקרפ"פ. וצילום. וחזרה. ועכשיו- "תחכה עד שיקרא לך".

*

איפה אמרו את זה ל"מצבנו" בפעם האחרונה? במשפט? בכלא הצבאי? בראיון לפני מבדקי הקצונה?

מבדקי קצונה?? היה להם חוש הומור בריא בצבא.

*

ועכשיו "מצבנו" נכנס לחדר. ובפנים שני קצינים. שאלה או שתיים. נייר כזה או אחר מחליפים ידיים. הם אפילו לו מסתכלים בו. הרי הוא, ממש לא מעניין. הרי יש הנייר.

ןזהו.

-החלטנו לתת לך פרופיל 21 לצמיתות עקב מצבך הבריאותי. הנה לך המסמכים.

-שלום.

-שלום.

והפקידה,

והמדרגות,

והש.ג.

כמה זמן זה לקח? ארבעים דקות? קצת יותר. שלושים שנה וארבעים דקות.

ועכשיו- בחוץ.