לגמור ממחשבה

ערב השנה החדשה והשנה אני יושבת לי בבית,למה? כי החבר בצבא וכל החברות יוצאות עם החברים שלהן חוץ מזה שתכנונים יותר מידי גרנדיוזיים אני לא יכולה לתכנן למחר כי יש לי מבחן באזרחות. איזו דרך נפלאה להתחיל את השנה,אה?

אומנם אני לא אשתכר וארקוד עד שאפול על הרצפה השנה אבל למען האמת זה לא ממש מטריד אותי מה שיותר מטריד אותי זו העובדה שמתחילות לעלות לי לראש תהיות של סוף שנה, כאלו של מה אני עושה עם עצמי עכשיו. התהיות האלו קיימות מאז ומתמיד. אבל כמו שאמרו לי רבים אחרים, בי"ב כל התהיות האלו מתחזקות ובמעבר הזה של הסוף שנה שכולם עוד יותר מדברים על מה הם יעשו בעתיד, או לפחות מה הם רוצים להשיג בעתיד.

ואני? אני לא חושבת שאי פעם השקעתי בזה מחשבה ממוקדת. כן כמובן שהיו זמנים שחשבתי על דברים ספציפיים או שעלו לי כל מיני תהיות, אבל לרוב המחשבות שלי זה כמו משקה שמכניסים לבלנדר מוסיפים כמה דברים מערבבים ואז הכל נכנס אחד בתוך השני ואין סדר במחשבות למרות שעדיין אפשר לזהות את המרכיבים השונים. אז חשבתי שאולי לכבוד תחילת השנה לעשות סדר במחשבות שלי,למרות שסביר להניח שכמו החדר שלי הכל יתבלגן לו תוך יומיים.

אז חוץ מסקס שאת זה אני בטוח אקבל עד סוף השבוע.נתחיל ממה שאמרתי בזמנו שעד 2007 הוא כבר יהיה ברשותי,רישיון. אז כן, עכשיו אני כבר לומדת נהיגה [למרות שעדיין לא ניגשתי לתיאוריה] ואין מצב שלא יהיה לי רישיון [בלי מלווה] עד יום הולדת 18. [אם אני אקציב לזה עד סוף השנה מצבי באמת יהיה עגום].

אני חייבת אבל ממש חייבת כמו שכבר ציינתי בפוסט הזה.לקחת יותר ברצינות את הלימודים שלי, כי אם כבר טרחתי להגיע לבצפר 12 שנים [עד כמה שזה באמת נקרא להגיע עם הגיליון נוכחות שלי] אז כדאי שאני אצא משמה עם תעודת בגרות.

אני צריכה ללמוד לקבל החלטות יותר מהר, לפעמים יש קטעים נורא לא החלטיים ואז מגיע המשפט הידוע "מי שמהסס מפספס" וזה לא טוב לפספס הזדמנויות.

לפעמים אני הכי מלאת ביטחון שבעולם ולא אכפת לי לעשות כל מה שבא לי אבל שזה נוגע לעניינים פורמאליים כמו בצפר\צבא\ עבודה. אני הרבה פעמים[הרבה פחות מלפני שנה-שנתיים אבל לא מספיק] מתביישת לשאול\לברר\לנדנד וזה דפק אותי כבר מספיק עד עכשיו ואני לא אתן לזה לדפוק  אותי עוד. אחר כך אני סתם מייסרת את עצמי.

אומנם לא מזמן כתבתי את זה. אבל נכון לעכשיו נראה שהעבודה הרבה פחות קבועה ממה שהיא אמורה להיות, מה שאומר שאני צריכה לחפש שוב עבודה שתהיה קבועה ורצוי עם שכר טוב. אבל בנתיים אני מוכנה להתפשר על כמעט כל עבודה. ולזכור לא להתפתות לבזבז את הכסף בקלות אני צריכה לממן לי כרטיס טיסה לארה"ב הקיץ.

להשיג תפקיד מרכזי במסיבת סיום השנה!!!!!11

אני לא אגיד שאני שמנה או שאני צריכה לרדת במשקל,כי אני לא חושבת שיש לי באמת בעיה בעניין.אבל באמת שהייתי רוצה לפתח הרגלי אכילה בריאים יותר ואני לא מדברת על לאכול חסה כל היום,סתם לשמור על 3 ארוחות מסודרות וקצת ספורט. אבל לדאוג שלא להיסחף בעניין, כי קל מאוד להיכנס לאובססיות בקשר למשקל,אוכל וספורט.

כבר מעכשיו אני מבטיחה לעצמי שאת הימים שבין סוף התיכון לגיוס אני לא אעביר בבטלה גמורה כי אני יודעת שזה לא יעשה לי טוב. והדבר האחרון שאני רוצה זה לשבת בבית ברחמים עצמיים בחצי שנה האחרונה של חופש שתהיה לי בשנים הקרובות.

למצוא תפקיד שמעניין אותי בצבא ולהלחם על להשיג אותו. כדאי לא לתת לעצמי להיזרק לתפקיד משעמם שאני אסבול בו במשך שנתיים לפחות מה שסביר להניח שיותר כי אני מתכוונת ללכת לקצונה.

להפנים את העובדה שגברים לא מספיק אינטליגנטים כדאי לקלוט רמזים ואם אני רוצה משהו, במיוחד בפאן הרגשי אני צריכה להגיד להם את זה בבירור ולחזור על זה עשרות אלפי פעמים אחרת הם גם עלולים לא להפנים את זה לעולם וגם אז זה בספק.

לווסת את הרגישות שלי. כי עד כמה שזה טוב לפעמים להרגיש בעוצמות נורא חזקות לפעמים זה יכול נורא להרוס ולהכאיב, אבל לא להדחיק אותה ולהעלים אותה כי זה טוב שהיא קיימת אני פשוט צריכה להשתמש בה רק שזה עושה לי טוב.

אומנם זה אחלה מוטו "למה לעשות היום שאפשר לדחות למחרתיים" אבל לפעמים אני דוחה למחרתיים שלא ממש אפשר ומאוד רצוי להפסיק עם זה.

והכי חשוב אני צריכה ללמוד לדאוג לתחת שלי קודם. ולא קודם כל לתחת של אחרים. א. כי אני צריכה לדאוג קודם כל לעצמי, החשיבות שלי מבחינתי צריכה להיות במקום הראשון ב. כי אם התחת שלי יישרף כבר לא יהיה מי שידאג לתחת של האחרים.

אז זהו,לא נראה לי שיש לי עוד משהו להוסיף ובאמת אני לא חושבת שישבתי אי פעם כלכך הרבה זמן על כתיבה פוסט ואני חושבת שזה הפוסט הכי ארוך שאי פעם כתבתי אבל אני חושבת שזו באמת הייתה השקעה מוצדקת הרי הפוסט הזה הוא בשבילי ו,זה באמת עשה לי סדר בראש.

אז,                                                                 

Happy New Year!!!