לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

לגמור ממחשבה


כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2007    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2007

טירוף חושים.


השבועות האחרונים היו פשוט חוויה אחת ארוכה שלא נגמרת. חוויה שמורכבת מהרבה חוויות. אבל השיא נכון לעכשיו [כי באמת אין לי שום כוונה להפסיק את החוויה הזו]. היה אתמול בלילה. מסיבת סיום. האפטר פארטי במועדון ששכרנו. היה פשוט בית זונות אחד גדול.

אבל בואו נחזור כמה ימים אחורה. ימים שמפוצצים בחזרות, מהבוקר עד הערב. ימים שנתנו לי להכיר אנשים  מהשכבה שלי שלא ממש הכרתי קודם. במשך השלוש שנים שהם איתי בשכבה. אנשים שבמשך השלוש שנים האלה לא חשבתי שיש לי מה לדבר איתם. אבל תמיד טענתי שלשפוט אנשים מראש זה טעות. וכל כך מזל שהנחתי את הרושם שיש עליהם בשכבה בצד. כי באמת שחלקם אחלה של אנשים. כמובן שהיו את האלו שהצדיקו את השם שנוצר עליהם. אבל אני מסתכלת על חצי הכוס המלאה. כשלא היינו בחזרות עד הלילה, ניצלתי כל הזדמנות לצאת, לבלות. בין אם זה כל ימי הסטודנט שיש בשבועות האחרונים באוניברסיטאות השונות ברחבי הארץ. לבין סתם איזה בית קפה עם חברים. ואתמול הגיע השיא, העלנו את ההפקה שעבדנו עליה. רק שלשום זה התחיל להראות כמו שואו אמיתי. וברגע האמת, [למרות שאני מודה שבהתחלה לא חשבתי ככה, אבל זה סתם כי אני לפעמים ביקורתית מידי, במיוחד כלפי עצמי]. נתנו חתיכת הופעה. והיה כלכך כיף. ופתאום בסוף, בשיר סיום. שכל השכבה על הבמה. נדחסת שם בין כל האנשים, מתחבקת עם כולם. מנסה לראות אנשים שאני רוצה לראות בין כל הקונפטי שנופל עלינו. תוך כדאי התחמקויות מהשמפניות שהשפריצו שמה. ואז הבמה לאט לאט מתרוקנת. מחליפים בגדים ונוסעים למועדון. עם הבר החופשי. שהופך הרבה מאוד אנשים למאוד חופשיים. ורוקדים,משתגעים,צוחקים עד אור הבוקר. נהנים מכל שנייה. כי אנחנו יודעים שזו אחת הפעמים האחרונות שנהיה ככה כל השכבה ביחד. ולכן פתאום כולם נורא מגובשים. ולא היה אפשר לראות שום קבוצות של אנשים במועדון. כולם עם כולם. אנשים שבחיים לא חשבת שתראה ביחד.

 

היה כל כך מדהים. ובא לי עוד, להאריך את הסוף עוד קצת לפני שכולנו מתפזרים. לפני שכל אחד הולך לדרכו. כי כלכך טוב לי ככה עכשיו. אני יודעת שגם בעתיד יהיה טוב. אבל העתיד לא משנה עכשיו. אלא לחיות כמה שיותר את כל הרגעים האלו. כמו שתמיד צריך לעשות לחיות את הרגע. ואני יודעת שאני עושה את זה בתקופה האחרונה. וזה, גורם לי להרגיש ממש טוב עם עצמי ובכלל.

ושיהיה סופשבוע נפלא :]

 

נ.ב.

אני סוףסוף יודעת באיזה תפקיד אני אהיה בצבא.

התקבלתי להיות מש"קית חינוך [חוו"יה]. יאי לי!

נכתב על ידי , 17/5/2007 21:07   בקטגוריות סתם בשביל הכיף:], אופטימי  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאספקלריה חרמשית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אספקלריה חרמשית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)