| 1/2010
ריגוש של תמימה .
"זה כמו חלום שהתגשם" היא סיפרה לי להוטה .
"אני נשבעת לך, אני מאושרת,
כמו שבחיים לא הייתי" , ואני , אני ששמעתי את דבריה, לא ידעתי מה לענות .
האם לשמוח בשמחתה, או להתעצב כי אני יודעת ורואה את העצב הצפוי לה .
"אני
שמחה בשבילך יפה שלי , אני מקווה שהוא יעשה אותך הכי מאושרת בעולם נסיכה
שלי, כי מגיע לך, מגיע לך להיות מאושרת" הקלדתי לה בעדינות, חצי מהססת .
"תספרי איך היה" ביקשתי.
"היה מושלם, נפגשנו, והתחבקנו הרבה, נתנו המון
נשיקות בלחי, ארוכות כאלה ודביקות" היא סיפרה . 'נשיקות של אהבה' היא היתה
קוראת להן כל הזמן .
"אחר כך התיישבנו, הוא הצמיד אותי אליו, לא נתן לי
ללכת ממנו אפילו לשנייה, כאילו פחד שאברח לו .
זה היה מדהים , צחקנו הרבה
ולא הפסקנו שנינו לחייך, והוא את החיוך המדהים שלו, לא יכלתי להפסיק
להסתכל על החיוך שלו" .
כן, אפשר לראות עליה שכבר המון זמן לא היה לה
ריגוש כזה. עוד לפני שנפגשו, תמיד היתה רואה אותו במצלמה ונרגשת, היתה
עוסקת שעות בלתאר את החיוך שלו .
"חיוך לבן כזה, עם שיניים ישרות כאלה,
החיוך הכי יפה בעולם" , לא הפסיקה לדבר עליו אפילו לא לרגע.
"אחרי כמה
נשיקות בלחי, הגיעה נשיקה בפה, היא קרתה בטעות, שנינו הסתבובנו במפתיע ...
וזה קרה.
זה היה מושלם, הרגשתי בעננים, זה היה מלא רגש, אני נשבעת לך ,
אני בחיים לא הרגשתי משהו דומה למה שהרגשתי אליו" . היא המשיכה לספר ,
בדמעות של התרגשות .
"המשכנו לשבת מחובקים, לא זזנו אחד מהשני, דיברנו
צחקנו, הוא לא הפסיק להצחיק אותי, הוא ממש מצחיק .
הוא ממש יפה גם, התלבש
כלכך בטעם, הוא מדהים, ממש מושלם בשבילי, כל הפגישה חשבתי לעצמי למה זכיתי
כשה' שלח אותו אלי, עד עכשיו לא מצאתי תשובה .
אחרי כמה נשיקות בפה הגיעה
הנשיקה האמיתית . עברה בי צמרמורת, היא היתה עדינה, ואיטית, והצליחה להגיד
את כל מה שאנחנו לא אמרנו בשעתיים שישבנו שם .
היא היתה רגועה כזאת ,
ומלאת חיבה וקרבה, והיא גרמה ללב שלי לרטוט מרוב התרגשות, זה היה מושלם .
אחריה באו עוד כאלה, שהרטיטו לי את הלב, זה בכלל היה מושלם, המגע שלנו אחד
בשני לא נפסק לרגע, אני פחדתי שהוא יברח לי, והוא פחד שאני יברח לו, זה
היה כל כך כיף" .
אוי ילדה תמימה שלי, איך את בכזאת התרגשות מספרת
סיפור, שאם תספרי אותו לכל המאוזבות הן יצחקו ויגידו לך להתעורר .
אבל אני
ילדתי, אתן לך לעשות את הטעויות שלך בעצמך . אני כל כך מצטערת ילדתי שלא
אזהיר אותך מראש , אבל אני לא יכולה יפה שלי .
כי את במילא לא תאמיני,
ותגידי לי שהוא באמת אוהב, אז אני אשתוק יפה שלי, אני אשתוק .
"היה
מושלם" התמימה ממשיכה לספר.
"הוא ניסה לגרום לי לקנאות, וגם אני לו, והיה
מדהים, באמת מדהים. נפרדנו בחיבוק ארוך כזה, ובהמון המון נשיקות, נשיקות
שהשאירו בי טעם עד עכשיו,
והריח שלו שנדבק אלי סוחף אותי אל ליבו כל פעם
מחדש, הכתף דבוקה לאף, וכל פעם שאני נושמת אותה, אני מרגישה כאילו אני
נושמת אותו, כאילו הוא ממש כאן לידי" .
" אני שמחה בשבילך יפה שלי ,
מזל טוב " . סיננתי בקול חרטה. אולי בכל זאת להזהיר אותה? שלא תפתח
ציפיות, הוא הרי כמו כולם . שתקתי . חייכתי חיוך רחב,
"אני מקווה שתיהי
הכי מאושרת בעולם" .
ועכשיו , כמעט שלוש חודשים אחרי. התמימה כבר לא תמימה .
היא בכלל כבר לא אותה ילדה. הוא הרס אותה, מבפנים ומבחוץ .
הוא ניצל את תמימותה, את היותה ילדה קטנה שלא מבינה דבר באהבה,
ושבר
אותה , שבר אותה כמו שאף פעם לא שברו אותה. והיא, היא מילדותה ילדה מאד
חזקה, והוא פתאום בהנף זרת קטנה, הפיל אותה לריצפה .
היא לא יכלה לקום עוד
המון זמן אחריו . היא בכתה ימים ולילות, כמעט ולא ישנה . המחשבות רצו
אחריו עד אפס כוחות . היא לא יכלה לנשום בלעדיו.
והוא, הוא שהיה כל כך
קר ואדיש, כבר שבוע אחרי שנפרדו הוא התייחס אליה בתור ידידה, כאילו לא היה
בניהם אפילו לא טיפת אהבה, אפילו סיפר לה על בנות חדשות.
והיא, נשברה
כל פעם מחדש, אבל שתקה . לא היה לה למי לספר, כי במילא אף אחד לא יכל
לעזור. כולם סיננו לה את אותם מילים ,
'יהיה בסדר, זה יעבור, את תראי הלב
אותו כבר לא יזכור ' . אבל היא, היא לא האמינה .
ואחרי השלוש
חודשים האלה, אין ספק שיכולה הילדה לומר בגאווה שהיא הצליחה במלחמה שלה,
במלחמה שלה נגד עצמה, נגד הרגש .
המחשבות לא רודפות אחריו , והחלומות כבר
לא עליו , בימים היא חולמת על ימים יפים יותר, אך בטח לא על ימים יפים
איתו . וכן, באיזה פינה אצלה,
היא עדיין אוהבת אותו, כי הרוק שלו נכנס
לתוך רוקה והתערבב, ולנצח אותו הנער חרוט בתוך גופה , ולא היא לא שכחה, כל
רגע ושניה חרוטה בתוך זכרונה.
היא אוהבת אותו, ואהבה, יותר מאשר את עצמה ...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ענתי .