mon cheri, je t'aime beaucoup
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2009
קטע מיומן
קשה לי לחשוב על אהבה כי זה ישר מעלה בי את הפרידה.
איך אפשר להתאהב כשאני יודעת שיהיה לזה סוף?
בסוף אני חייבת להשלים עם הסוף. תמיד אפשר לראות גם את הצד השני - זה שינוי, מעבר, התחדשות.
אני משתנה, מתבגרת, מתפתחת.
שום דבר הוא לא לנצח ו"הכל עובר בסוף".
יש בזה משהו מרגיע וגם משהו שגורם לי לרצות לבכות בכי נוראי.
בסופו של דבר כולנו אותו הדבר, חיים ומתים על אהבה. המון אהבה.
בסופו של דבר תמיד נגיע למקומות שבו נפרד מחברים ומהאהבות שלנו,
אך אף פעם לא נפרד מעצמינו.
וזה הפתק שאני רושמת לעצמי היום על המראה.
"כל מיני דמויות עפות בתוך החדר,
פיות מכשפות ודובונים עם כנפיים.
אפשר לראות מגבת תלויה על הדלת
וליד המראה, כוכב ים מחוספס."
| |
|  כינוי:
בת: 33 MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
