אני לא נלחצת למרות שאני נמצאת בסביבה לא ידועה.

על מי אני עובדת, לא על עצמי.

אחרי שלוש שנים אינטסיביות של קשרים עם בחורות, פתאום כבש את לבי בחור.

מה?

מאיפה זה נופל עלי בכלל.

שלוש שנים של אהבת אישה.

אישה אישה אישה.

עדינות, רכות, יופי, מגע, ליטופים.

כמוני.

עם מעט פחד.

עם מעט חששות מהסביבה והמשפחה-התמודדתי עם האהבה שלי.

ועכשיו?

אני מוצאת את עצמי ישנה עם אותו גבר לפחות פעמיים בשבוע.

רק מחפשת את המגע שלו.

אני הביחד שלנו.

לא, עדיין לא שכבנו.

אבל אנחנו נשכב.

ואני חוששת מזה.

אני עוד חוששת מהקשר.

מנסה לא להשוות לקשרים קודמים.

למרות שזה הרבה יותר טוב בנתיים.

כל דבר שקורה, מזכיר לי אותו.

אני פוחדת להיבלע בתוך הסביבה הסטרייטית.

אני אוהבת להיות לסבית

להיות מיוחדת.

להיות אישה נאהבת ואוהבת על ידי אישה.

אבל עכשיו?

זה שונה.