אני רוצה תינוק

אני יושבת בעבודה ולא יכולה להפסיק לבכות. אני מרגישה ממש מפגרת כי אף אחד כאן לא יודע מה קרה אבל כולם רואים אותי עם עיניים אדומות ולא מבינים למה. (מזל שהחדר שלי מוסתר מאחרים)

הודיעו לי עכשיו שאני צריכה לעשות הפסקה בטיפולים כי יש לי צ'יסטה. האחות שהודיעה לי את זה אמרה לי שיהיה בסדר, ויהיה לי ילד, היא בטוחה. ואז דיברתי עם בעלי שאמר לי שהוא לא מבין מה ההיסטריה, אז נחכה חודש, יהיה בסדר. וחברה שלי (בגילי עם שני ילדים כבר) גם אמרה, יהיה בסדר, את תכנסי להריון בסוף. ולכולם יש לי רק שאלה אחת. מאיפה אתם יודעים? קניתם כדור בדולח שבו ראיתם אותי עם ילד בידיים? למה כולם אומרים לי שכשזה צריך להגיע זה יגיע? מתי הפכו כולם למאמינים גדולים כל כך בגורל?

ולמה זה קורה לי? בא לי לצרוח ולא להפסיק... למה לי? למה ? למה?

לפי התאוריה של כולם כשזה צריך להגיע זה יגיע, ומה אם זה לא צריך להגיע? מה אם משהו שם למעלה החליט שלי לא מגיע שיהיו ילדים? אולי הייתי אדם ממש רע בגלגולים קודמים ולי זה כבר לא יקרה? מתי אני יכולה לוותר כבר על החלום הזה ולהמשיך עם החיים שלי? אך אני יכולה להמשיך עם החיים שלי?

רע לי ועצוב לי ואני לא יודעת מה לעשות...