המלחמה באהבה.

גם לי מגיע להיות מאושרת.

אחרי כל מה שקרה, וכל הסרטים והשטויות שעברתי, גם לי מגיע קצת טוב.

אני יודעת שאני פוגעת בה.

אני יודעת שהיא כועסת עלי.

אבל מה לעשות? אני לא שולטת בזה.

אני לא מצליחה להישאר חברה טובה שלה כמו שהיינו.

אני ויערה זה פשוט לא אותו הדבר כמו שזה היה פעם.

אולי זה היה ככה בגלל שהייתי מאוהבת בה.

אבל אני כבר לא.

אני בטוחה בזה(כמעט).

וחוץ מזה למה שאני לא יצליח לשכוח אותה?

מה זה אומר שאם אני מאוהבת במשהיא אז אני לא יכולה להתאהב יותר מחדש?

בכלל, מי אמר שהעולם של מחר יהיה יותר טוב?

אני חייה את היום.

ואם זה אומר שאני מתנהגת קצת לא בסדר אל יערה אז מבחינתי זה בסדר.

ולא איכפת לי.

היא גם לא התנהגה אלי כמו שצריך.

אני כמעט בטוחה שהיא יודעת שאהבתי אותה.

ואני כמעט בטוחה שהיא התנהגה כמו שהיא התנהגה כי היא ידעה שמשהו לא תקין בחברות המוזרה הזאת.

ויערה פגעה בי המון.

וכל פעם מחדש חברות שלי הרימו אותי מהרצפה ועזרו לי להמשיך הלאה.

הייתי מזוכיסטית, והיא הייתה סאדיסטית.

אז עכשיו זה הפוך.

הגלגל הסתובב.

והאמת היא שאני נהנת מזה.

לא יודעת מה יש לי..אני פשוט נהנת מהמחשבה שעכשיו הנה אני מצאתי משהו לאהוב(יותר נכון-מישהי)

והיא..היא פשוט נשארה לבד.

אני לא מרחמת עליה.

רבנו אתמול.

היא אמרה לי שאני מעליבה אותה ופוגעת בה.

ואני אמרתי שאני לא מנסה לעשות את זה ושזה פשוט יוצא ככה.

אז היא שאלה אם היא עשתה משהו שהרגיז אותי, או משהו שהעליב אותי.

ואני אמרתי שלא.

שקר גס.

ברור שהיא העליבה אותי ופגעה בי. אבל היא לא התכוונה.

כנראה שאני צריכה להפסיק עם זה..

חוץ מזה שאמרתי לה מה שאני חושבת.

אמרתי לה שאני לא מרגישה בנוח לספר לה על כל מה שבאמת קורה לי בחיים.

כי היא פשוט לא תקבל את זה.

והיא אמרה שזה לא נכון.

אז אמרתי לה שראיתי את זה באיך שהיא הגיבה כשסיפרתי לה ששכבתי עם דנה.

והיא אמרה שהיא פשוט הייתה בהלם ורק בגלל זה היא הגיבה ככה, ושלא אכפת לה מה אני אוהבת ואת מי אני אוהבת העיקר שזה עושה לי טוב.

אמרתי לה שזה בולשיט.

בגלל שראיתי את זה בעיניים שלה.

ראיתי שהיא נלחצת מזהף וראיתי שזה מוזר לה.

כאילו אני חולה במשהו ועכשיו היא מחכה שזה יעבור לי ושנחזור להיות כמו פעם.

אני חושבת שאני פשוט צריכה לספר לה שאהבתי אותה.

למרות שזה מפחיד אותי כל כך.

זה ממש מלחיץ.

אבל גם ככה אנחנו לא כאלה קרובות עכשיו, וגם ככה היא יודעת שאני נמשכת לבנות.

אז מה זה כבר יכול להרוס?

אני פשוט אספר לה.

בנתיים טוב לי.

למרות שהיום בבוקר קצת הרגשת רע..

כאילו אני רצה בלי לדעת לאן ולמה.

אני יודעת שהיא עושה לי טוב.

ואני יודעת שאני רוצה שזה ימשיך.

ואני מנסה לשלוט בזה כמה שאני יכולה, אבל לפעמים המוח שלי לא חושב, ומה שנקרא אני חושבת מהזין.

אז אולי מיהרתי קצת ועשיתי דברים בפזיזות.

אבל הרגשתי טוב עם זה.

הרגשתי שאני באמת במקום טוב יותר ומאושר יותר.

אני קמה עם חיוך בבוקר.

וזה כבר הרבה זמן לא קרה.

אז זה כן עושה לי טוב.

ובכל זאת זה קצת מוזר לי...כי בכל זאת דברים קרו מהר ואני מפחדת שהם יגמרו מהר.

בכל מקרה, אני יודעת שאני צריכה לעשות 2 דברים חשובים:

1)לספר ליערה שאהבתי אותה.

2)לספר להורים שלי שאני נמשכת לבנות.

העולם יהיה הרבה יותר טוב אחרי שאני יעשה את זה.

wish me luck!