בעולם שבו הכל סובב סביב שלמות , סביב אשליה כלשהי שכל אחד מקרין ..
עולם שבו חברה מודדת אותך על פי מה שאתה מבחוץ,מה שאתה מקרין החוצה..אין פלא שאנשים שומרים דברים בבטן ולא נפתחים כלפי אחרים..אתה מפחד שיראו אותך, מי אתה באמת..אתה מפחד לפקוח את העיניים ולתת לאחר להתבונן לתוכן..יש דברים שאני לעולם לא אבין..נתקלתי כבר בכמה מצבים..בכמה סוגים של הורים..מה שהם עושים-אי אפשר לשפוט בן אדם אבל עובדה זה מה שאני עושה..ואני בטוח לא היחידה..אני לעולם לא אבין איך אפשר לעשות את זה לילד שלך..איך אפשר לעשות דברים כאלו ואחרים עליהם אני לא ארחיב..לא להרגיש טיפת בושה..לאיזה מצב שפל אדם צריך להגיע על מנת שכבר לא יהיה אכפת לו..למה לעשות ילדים מלכתחילה?? אנחנו לא בימי הביניים-תשתמשו בקונדום..אבל האמת טוב שהם לא השתמשו כי ככה היא נוצרה..(יותר נכון ..הן/הם ) אני עדיין לא מבינה איך הן יצאו כמו שהן להורים כמו שלהן!!! יותר מידי סיפורים מעצבנים על הורים שכאלה..שכנראה גם הם בני אדם אחרי הכל =\ .
יש לי מצב רוח מוזר כל היום..אני חושבת שהגעתי למסקנה שאני כבר לא כותבת יותר מידי כי המקום הזה כבר לא ממש שלי, רק שלי .
אבל מצד שני ..מתי זה היה רק שלי ?!?
שקעתי בסוג של נוסטלגיה לעבר..כנראה מהתובנה שהדברים לעולם לא יהיו כמו פעם וזה עצוב . ככל שאתה מתבגר ככה קשה יותר לשמור על קשר..יש יותר מידי בלאגן על הראש .. אתה נשאר עם הקונכיה שלך וכל השאר מתפורר לאט לאט..חבל שזה ככה..הלוואי ולא היה צריך להתבגר . כל אחד בוחר ללכת בשביל שלו ...הדרך אל האושר או בכל אופן המחשבה שזוהי הדרך לאותו מקום לא נודע...באסה שיש יותר מידי פיתולים שונים..והפיתולים רבים מידי עד שהדרך תצטלב שוב פעם , מתישהו .
התחלתי ללמוד..אני עדיין מנסה למצוא את עצמי אי שם בין המון הבנות שאיתי-זה משעשע אותי כל קורס מחדש ..בין משהו כמו 100 בנות מסתתרים איזה שלושה בנים(מצא את הזכר =) ) , ההפסקות , המרצים , השיגרה , לימודים ...אוף .. בינתיים בסדר . =).
טוב נראה לי שהגיע זמני לפרוש .. מחר יש לי יום ארוך מידי .. ובוחן =\ ..בשבוע השלישי ללימודים .. לא פייר בכלל...אה יש לי בוחן גם מחרתיים אם זה מעודד...(אני מתקשה למצוא את העידוד)..
לילה טוב ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
