פתאום אתמול לפני שנרדמתי חשבתי על רעיון לסיפור ועל זה שהכלבה היא קוקה, החתול הוא הפוך והדג הכחול הוא הופמן. לא זוכרת על מה היה הסיפור או איך הוא התחיל (היו לי שתיים או שלוש שורות בראש), אבל עניין השמות לחיות זכור לי. וזה לא שהסיפור היה קשור לחיות, זה סתם שאלו היו שתי מחשבות שאמרתי שכדאי לזכור והתעצלתי להדליק את האור (המסנוור חושילינג, אחרי ארבע יין קצת לימונצ'לו והרבה הרבה עייפות) ולכתוב בפנקס העצום בפיילוט אדום

פיילוט אדום

כשאין לך מה לכתוב ואתה מכריח את עצמך לכתוב פיילוט אדום יכול להיות פתרון נהדר לבעיית מציאת הנושא. מה שכ"כ טוב בפיילוט אדום, וזה כשאתה כותב על דף ולא בפיקסלים (כמובן), זה שהוא לא שחור ולא כחול, ויחד עם זאת יש לו את האיכיות שרק פיילוט מציעה לך. זרימה ואותיות מלאות, זאת אומרת. פעם הכרתי איש אחד שכתב רק בפיילוט 0.4 שחור. קראו לו ברי, הייתה לו מגבעת והוא היה פרי הדמיון של שבח ושלי. זה קצת טיפשי והרבה מקסים להידבק לסוג אחד שלא עט. לי אין בעיה עם הנושא הזה, אני זורמת עם עטים. למעשה, אופיס דיפו זה אחד מהמקומות האהובים עליי, כי שם תמיד הכל נראה לך נורא זול ושימושי

שימושי

זה כובע ומשקפי שמש. מאוד מכוער, זה נכון - אבל גם מאוד שימושי. עכשיו עם החור באוזון וכל הבלאגן הזה בגלאקסיה. מפה לשם יכול ליפול עליך מטאור ואתה בכלל לא תראה אותו כי תסתנוור מהשמש ותכסה את הראש עם הידיים, ככה שהשביל באמצע שלך לא יישרף (כמו שנשרף לרובין, לדוגמא). הפרדוקס במטאורים, הוא שמטאוריט הוא דווקא האבן הגדולה - כשמטאור הוא האבן הקטנה. זה מאוד משעשע, שככה בעברית מוסיפים סיומת יט והכוונה היא למשהו שהוא גדול יותר. סיומת יט וית הן משהו שמוסיף המון מתיקות למילה, וזה בכלל לא משנה איזו מילה זו. זו יכולה להיות "נדנדה", לדוגמא. או סבון