אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.
לפני עשרים וחמש שנהנפטר אבו של אבי
לפני עשרים שנה נפטרה אמו של אבי
לפני עשר שנים נפטר אביה של חברה טובה
לפני חמש שנים נפטרה דודתי.
לפני חודש נפטר אביה של חברה
לפני שבוע נפטר אביה של ילדה מהשכבה.
כל כך הרבה מוות
כל כך הרבה אסונות
לפעמים אני שואלת אם
כל הדברים האלה נותנים סיבה לחיות
או שהם בעצם נותנים עוד סיבה ל
למה לא?!
כל כך הרבה מוות
כל כך הרבה אסונות
פרידות
בגידות
עזיבות
פחד
ייאוש
תסכול
דיכאון
אובדן
משבר
סבל
בדידות
כל כך הרבה מוות
מוות מבפנים
זה מוות שאוכל אותך
זה כמו גסיסה ארוכת שנים
שלא הורגת אותך ושמה סוף לייסורך
כמו מכרסמת אט אט
עוד ועוד מלבך
בכל פעם עושה נשך
נועצת את שיניה בבשרך
ולא מרפה
הזמן לא מרפא את הפצעים
הזמן משמר אותם
בשכבות שקופות אחת על גבי השניה
כמו פרח עם כיפת זכוכית
שנושר ממנו בכל פעם עלה, בכאב סבל וייסורים
וזה מעיד על כך שהוא נובל
אבל הפרח סופו לנבול,למות
הכאב
האובדן
הם לא מתים.
נצר להחמצה
לגעגועים
ובשביל זה
בשביל זה חיים??
לא..
חיים בשביל החיים.
המתים אמנם היו חלק בחיינו
אך לא עוד
לזכור אותם, כן
אך לא לחיות למענם.
יש חיים שצריך לחיות עבורם
אסור לוותר
אל תתנו לגעגועים להמית את לבכם.
החיו את החיים
החיו את השכולים
הפיכו חיים באפם. חיים שאבדו מיום האבדן.
יהיה זכרם של כל הנופלים באשר הם,ברוך.
מי ייתן ובשנים הבאות
הסדר ישוב לקנו
המתים יזכרו
והחיים יחיו.אמן
" מישהו, מישהו דואג דואג לי שם למעלה. בא והדליק כמה כוכבים והם נופלים אחד אחד."
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
