מאחר שאחת התגובות שקיבלתי על הפוסט הקודם הולידה תגובת שרשרת שהסתיימה בלולאה, החלטתי, לבקשת הקוראים, לחלץ את התכתובת הזו לכאן (בשינויים ממש קלים) כי "מי קורא את התגובות". ובכלל, בשביל מה אני כאן אם לא כדי למחזר חמרים?
התגובה הבאה הגיעה מאלישבע שמריצה את אחד הבלוגים הש=ים במרשתת - מאיקרא רמה לפיתה עמיקתא (מעלילות האחים ארדיטי ובנותיו):
מוישלה אומר להרשלה: תגיד מה.
אמר הרשלה: מה?
ענה לו מוישלה: תפוח אדמה!
צחק הרשלה צחוק רם ושב לביתו.
אמר לאישתו: נחקה'לה, אמרי מה.
אמרה: מה?
אמר לה: קרטופאלאך!
וצחקו שניהם.
הרשלה
נחק'לה
מוישלה - האיש שהתחיל לגלגל את כדור השלג הזה
מיד אצתי למיטתנו, הקצתי את סבתא חביבה ושחתי לה את דבר ההלצה הזו.
"בדיחה טובה, אבל אותי היא לא הצחיקה" מלמלה כשהיא עדין תפושה בקורי תנומתה "אולי אם אלגום שתי אונקיות של יי"ש..."
מאליו מחוור לנו שנפלתי לי באחת לתוך לולאת-אין-קץ (הכיצד תחשב ל'טובה' אם אינה מצחיקה) ונשאבתי לתוכה - מייבב וחסר אונים.
עד שנזדעק ר' זלמן לביתי, הניח ידו על כתפי ואמר "קרטופאלאך, אה?"
ונשחק שלושתנו.
ר' זלמן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
