- "דבר אלי" לחשה בקולה הצרוד אחרי שהורדנו את מעילינו והתיישבנו בבית הקפה.

- יפה לך באדום.

- "תודה" ענתה והניחה לשתיקה להתעבות באויר במשך דקה לפני שחזרה להאיץ בי "אני איתך".

- או קיי, לפני כמה שעות יצא לי לשמוע את החדשות בגלי צה"ל.

- אני מקשיבה.

- היה שם דיווח על הירי על מכוניתו של עד המדינה - אבי דרכסלר.

- אז אנחנו הולכים לדבר על הכותרות הראשיות בחדשות?

- ומה רע?

- כי אנחנו כאן כדי לדבר על הדברים החשובים באמת - על הזוטות, עליך ועלי.

- דוקא התכוונתי לזוטות.

- מצויין.

- אז כשהכתבת לענייני פלילים מסרה את הדיווח שלה...

- הדס שטייף?

- בדיוק.

- אז מה איתה?

- רגע, עוד נגיע אליה. כרגע אנחנו בדיווח.

- "אני מאזינה" אמרה בקוצר רוח מופגן.

- אז היא אמרה משהו כמו 'ליד המכונית נמצאו כמה קליעים'.

- טוב, אז מה הבעיה.

- שאם נמצא משהו ליד המכונית, זה בטח לא קליעים.

- "אנא השכל אותי" אמרה כשהיא מכסה בידה על פיה כדי לאותת לי שהנושא הזה ממש לא מעניין אותה.

- הקליעים תקועים איפשהו ברכב כשהם מעוכים. אולי אלה שנורו בשמשות יצאו מהצד השני. המז"פ יגיע אליהם רק מאוחר יותר.

- אהה.

- ומה שנמצא ליד הרכב זה התרמילים.

- תרמילים, קליעים, אני באמת לא מבינה בתחמושת.

- וגם היא לא.

- אז מה?

- היא כתבת לענייני פלילים כבר יותר מעשרים שנה. זה נראה לך תקין שהיא לא מכירה את המונחים הכי בסיסיים של התחום שלה?

- צודק.

- טוב אולי זה בגלל שהיא אשה. אם היא התחילה את הקריירה שלה ככתבת בגל"צ, אולי היא עוד לא עשתה אפילו מטווח.

- וואלה, אתה שוביניסט. ואם גבר היה עושה את הטעות הזו, גם היית מעלה על זה שאילתה בכנסת?

מהרי נא והניחי על ליבי תחמושת, בטרם תשכיביני לישון.

- מה אין להם שם, בתחנה הצבאית, איזשהו אבשלום לנושאי בטחון, חימוש וכאלה?

- למה?

- למה שיהיה להם אבשלום?

- לא, למה אתה מטריח אותי בטעויות של תחנת הרדיו הזו.

- למה את חותרת?

- אני אגיד לך, למה. אתה מה זה נהנה להיות בעמדת המורה המטיף. ראיתי את פינת העברית החדשה שהכנסת אצלך בבלוג. גם שם אתה משחק את אותו המשחק.

- אני מקשיב.

- כשאתה מעיר על טעויות של אחרים, מה זה עושה אותך?

- מורה? מחנך?

- לא, אידיוט. צודק. זה עושה אותך צודק.

- או קיי, מודה, אני אוהב לצאת צודק.

- אתה לא סתם אוהב, אתה ממש מכור לזה.

- תגדירי 'מכור'.

- מכור זה אחד שיעשה משהו אפילו כשזה מזיק לו.

- מזיק? איך להיות צודק יכול להזיק?

- כי הבחירה שלנו בחיים היא להיות צודק או להיות ביחסים, להיות צודק או להיות אפקטיבי.

- דוגמאות בבקשה.

- אתה לא צריך אותי בשביל זה. תסתכל על החיים שלך. אתה לא תהסס לשניה להעיר למישהו על הטעויות שלו, גם אם אתה יודע שהוא יפגע. קראתי את הפוסט שלך גברים במלכודת.

- וזה קשור?

- מה אתה לא רואה? שם אתה פוגע באשתך במסווה של 'הערה קונסטרוקיבית'.

- וזה לא?

- קונסטרוקטיבית בתחת שלי. יצאת שם מה-זה-צודק. אבל תראה את המחיר.

- כן, את צודקת. בהחלט. את מה-זה-צודקת. 

אני תקוה - טוב, אני מודה שעוד לא חקרתי את הצורה הזו. יכול להיות שהיא לגיטמית, אבל אינטואיטיבית היא מרתיעה אותי. אם זה נכון, אז אפשר לומר גם 'אינני תקוה'? אותו הדבר אני חש לגבי 'אני תפילה'. מה רע ב'אני מקווה' או 'אני מתפלל'? או הכי טוב: 'אני מקווה שאתה לא מתפלל'.

אלבום - כשהייתי ילד היה התחביב של איסוף בולים ממש נפוץ. אז קראנו לספר הזה עם הרצועות השקופות - אלבום (Album), עם שורוק. לאט לאט הנקודה הזו זחלה לה במעלה הוו והיום כולם אומרים את המלה הזו עם חולם (ע"ע 'זו אני החולם שח'). איך זה קרה? טוב, אני לא יכול להאשים בהכל את כוכבי הזמר המזרחי שמוצאים אלבומים. אמנם ההתנכלות שלהם לשפה דרדרה אותנו כמה דיוטות, אבל יתכן שהגיע הזמן למצוא אשמים נוספים.

סביל ופעיל (או להיפך)

גם בתחום ההבחנה בעברית בין פעיל לסביל, השתרשו (ואולי יום אחד גם נבחין בין 'שירש' ל'השתרש') כמה שיבושים שפשוט לא באים לי טוב.

מבולבלים? 

תולה - אתם יודעים כמה פעמים קראתי בספרות משפט בנוסח 'הנורה הצהובה שתלתה מהתקרה הפיצה אור עמום'. אז נכון שהספרים האחרונים שקראתי היו 'רינגו', 'ביל קרטר' ו'פטריק קים' (ע"ע המיץ של הזבל). אבל השמועות אומרות שהתחביר הזה עדין רווח. אז תזכרו את הכלל: כשאתם מבקשים לדבר בשפה גבוהה, אתם תמיד, אבל תמיד - נראים רע.

מה רע בתלוי? טוב, גם לי עשו קולונסקופיה. אבל ברומניה הם עושים את זה ללא טשטוש.

עבירות - איך יכול להיות שזו גם התכונה של השטח וגם של הרכב שמנסה לצלוח אותו?

ועכשיו נראה אתכם עושים את זה עם חתולים.

נגישות - גם כאן משתמשים בזה גם כתכונה של השירות וגם של הצרכן. אולי במקום 'אין לי נגישות למאגר המידע הזה' אפשר להגיד 'אין לי גישה לבסיס הנתונים'?

לא הייתי בטוח אם לשים את האיור הזה תחת עבירות או נגישות. מה שבטוח - נקי אני לא אצא מזה.

- "יש לנו עוד כמעט שעה עד שהשנה האזרחית תתחלף" היא אמרה אחרי שהזמנו את הקפה.

- 45 דקות ושלושים וארבע שניות.

- תגיד, למה אתה כזה חמוץ?

- אני?

- כן, שחרר קצת את פי הטבעת שלך. מה, נפגעת מזה שאתמול קראתי לך יפה נפש?  

- נפגעתי? אוקיי, אולי קצת. את יודעת מה, את צודקת, אני באמת קצת אמביוולנטי כלפי הכינוי הזה.

- תסביר בבקשה.

- טוב, מצד אחד אני מודה שאני לא אוהב שמדביקים לי את התוית הזו.

- ומאידך?

- ומצד שני, כמעט תמיד אני מוצא את עצמי במחנה המנוגד למכוערי הנפש.

- מי הם המכוערים האלה?

- ברמה האישית?

- לא, הביצה המקומית כאן ממש לא מעניינית אותי. אני כמעט שלא מכירה את האנשים כאן. תן לי דוגמאות שאני יכולה להתייחס אליהן.

- אז את רוצה את זה ברמה הלאומית?

- שיהיה. אתה יודע מה, תן לי את מצעד מכוערי הנפש לשנה הזו שהולכת להסתיים.

- את מתכוונת לגמדים האלה מקדימה?

- למי?

- נו מאיר שטרית, שאול מופז והחברים.

- לא אלה, תן לי את הקליברים הגדולים.

- קצב?

- בדיוק. מי עוד?

- בואי נראה. מיכאל בן ארי?

- אוקיי, מי עוד?

- אבוטבול, ראש עירית בית שמש. ואת יכולה לצרף אליו את כל גדודי הטאליבן שלו. הדרת הנשים היא רק קצה הקרחון שם.

- קניתי. מי עוד?

- אלי ישי. את יודעת מה, תצרפי אליו את כל אנשי ש"ס. היה להם שם אדם אחד הגון אבל הוא עזב אותם.

- מי?

- הרב חיים אמסלם.

- אז מי האיש הרע שם בש"ס? עובדיה יוסף?

- זו אפשרות מאד סבירה.

- תגיד לי, מה המשותף לכל האנשים האלה שהזכרת?

- לא יודע. תעזרי לי.

- הם כולם דתיים. אם תוסיף להם את רוצחי ההמונים של האזור - קדאפי ואסאד, תתחיל לראות את התמונה.

- רגע, אבל לשני הדיקטטורים האלה אין כיפה.

- נכון, אבל גם הם פעלו בשם הדת שלהם. גם כשהם שדדו, אנסו וטבחו את בני עמם.

- רגע, ואידיוט הטורקי הזה, ארדואן?

- גם הוא פונה אל הפונדמנטליזם האיסלמי.

- אז מה את אומרת בעצם?

- שהדת היא שורש כל הרע ואם כל העוולות והמלחמות. לא רק כאן, אלא בכל שאר העולם, ולא רק עכשיו, אלא משחר ההסטוריה.

- למה זה?

- כי כל מלחמה היא מלחמת אמונה.

- ואמונה זה תמיד דת?

- כמעט תמיד. בכל מקרה, הממסד האמוני החזק ביותר הוא הדת.

בן ארי: כהנא צדק! צריך לרדוף את השמאלנים הבוגדים!

- איזה מזל שהשנה עומדת להתחלף.

- "למה?" שאלה כשהיא שולחת אלי את המבט האלכסוני הזה שלה.

- כי נוכל להניח לכל החולירות האלה ולפתוח דף חדש.

- ואת מי תפגוש ב-2012? חוץ מאמסלם, אני מתכוונת.

- אז מה את מציעה?

- אתה יודע שלפי הלוחות של שבט המאיה, העולם עומד להחרב ב-2012.

- ואז?

- "הנה תקרא את זה" אמרה, הוציאה מהתיק שלה ספר שירים, דפדפה והגישה לי אותו פתוח "זה שיר של נתן יונתן".

עלה של זית

הנה מה שאת,
יונה ששילחתי לראות הקלו המים,
ואם תם כל הדור
והחטא
הנוכל מחדש לשחת?
יונתי,
שום דבר
לא מצאת במדבר.
רק עלה, במדבר.
למה את שותקת?
למה את ממלאה פיך זית?
פתחתי לך חלון
ראיתי בעופך ובניאופך
אבל הלב מתפלל
לשובך התפלל
למי יש כוח להשאר לבד
בהרי האררט?  

- "הנה תראה תמונה שלי בהצגת הסיום של התיכון" הוסיפה והוציאה את אלבום התמונות שלה.

- מה שיחקת כאן?

- מה לא רואים? יונת שלום פרוסית. נכון, גם אנחנו היינו חדורי אמונה נוצרית עמוקה.

- וזה בנוסף לאמונה בצדקת הדרך?

- כן, אבל אמא שלי היתה מספרת לי איך גבלס הדגיש כל הזמן את הסיוע שאנחנו מקבלים מאלוהים. אתה יודע איך זה, כשאלוהים לצידך - אין באמת הבדל בין שתי האמונות האלה. 

- ואבא שלך?

- מה איתו?

- מה הוא היה נוהג לומר?

- לא הכרתי אותו הוא נהרג בחזית המזרחית כמה שנים לפני שנולדתי.

לעשות ימים כלילות - צ"ל 'לעשות לילות כימים' (תודה לדפנה).

עורך דינים - הריבוי של בעלי המקצוע המושמץ הזה הוא 'עוכרי דין'.

היות ו - צ"ל 'היות ש' (נכון, זה אחיו התאום של 'במידה ו').

הגיה

יששכר - מעט מדי אנשים יודעים שלא מבטאים את שני השינים כאן. מה שאני מתכוון להציע כאן הוא שלילד שלכם... אתם יודעים מה, עזבו, תקראו לו איך שאתם רוצים. ואם זה יהיה ילדה - תקראו לה נועם או עופר. מצידי - אפילו גדי. כן, לכו על משהו יחודי.

קרית שמונה - למעט תושבי הקרת הזו, כמעט כולם מבטאים את ה'שמונה' במין נקבה (אולי הם הולכים על הדוגמה של באר שבע). אבל השמונה שמונצחים כאן הם יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו שנפלו על הגנת תל חי.

שדרות - זו עיר שהיתה לא מעט בכותרות בשנים האחרונות. כתבי הרדיו והטלויזיה למדו, בסופו של דבר, לבטא את האות הראשונה כ-ש' שמאלית (טוב בשביל זה הם משלמים לאבשלום), אבל כמעט כל הפוליטקאים (שלא לדבר על המדינאים) עדין נכשלים כשהם הוגים את שם העירה הדרומית הזו מול המיקרופון. ובבית? בבית אני בטוח שהם אומרים את זה נכון.

לא יכל - צ"ל 'לא יכולתי' (לעשות עם זה כלום, אתה שומע, זה היה אצלי בידים). שימו לב לכך שאף פעם אין הצדקה להגיד את זה בגוף שלישי. כן, אני מעודד אתכם לקחת אחריות. בהחלט. אולי בשעור הבא נלמד להבדיל בין אחריות לאשמה. Stay tuned.

שמות אותיות

למרות שאני יודע שזה לא נכון, אף אחד לא ישכנע אותי שלאות הרביעית לא קוראים דלד והאות שאחרי פ' היא לא צדיק.

ובאמת מה עם ה-'ה' וה-'פ'? אני כנראה אמשיך להגות את זה 'היי' ו'פיי'. וגם את ה'יוד' אני עדין מבטא בשורוק (למעט הביטוי 'על קוצו של יוד' שאותו אני ממש מקפיד לבטא כהלכה). 

ב' זה אוהל 

 אחרי שבחרתי את התמונה הזו כדי לאייר את האייטם (ולהצהיל מעט את נפשי הדוויה), חשבתי שאם אני כבר מעצב כאן את הלוגו של המחאה החברתית מהקיץ (נו, זו שהתפוגגה לה, גוועה, ומתה), למה באמת אני זקוק לחיוך המקסים הזה? הוא הרי עלול לגזול את הפוקוס מהמסר החברתי.

אז ניסיתי להוריד את הסחת הדעת (נכון, זה היה כרוך בקצת עבודת שיחזור של פתח האוהל):

אבל אז אמרתי לעצמי שכדי שזה יעבוד אפילו יותר חזק, אולי כדאי באמת להפוך את האוהל לסמל גרפי ולהכניס פנימה את הסלוגן.

בסוף הגעתי לזה:

אתם אומרים שהייתי צריך לבחור את הפונט של ה-צ' שמופיע על מדי ה-ב' של צה"ל, או על ההזמנה למילואים? כן, יכול להיות שהייתי צריך גם לאזכר את זה שאנחנו הפראיירים של ביבי. בהחלט. אבל זה מפריע לי הרבה פחות מהעובדה שכדי למקד את המסר, גם אני הצטרפתי לטרנד הזה של הדרת נשים.

נראה, אולי בפוסט הבא אני אכנס במלה 'כנסו' (כן, זו שנוהגת להגיע בזוגות). השארו על התדר.