נשימה כבדה ודופק לב מהיר.
ככה נראה השבוע האחרון.
החודש האחרון.
וגם הפגישה הראשונה.
סיום מושלם.
סגירת מעגל.
רצית שזה יעבוד.
רציתי יותר.
לא הלך.
אבל את הלכת.
ויש שקט עכשיו, שקט נעים שעוטף אותי, וטוב לי עכשיו אחרי כל הרע הזה.
טוב לי בלעדייך.
ואני לא יודעת אם זה משמח או מעציב אותי.
אבל סוף סוף, סוף סוף אני נושמת לרווחה מההקלה.
הלכת ואני עדיין חיה.
ולא צריך להילחם בשום דבר יותר.
אפשר רק לנשום.
אני לא שלך יותר, לנצח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
