שלום, מדבר הקברניט שלכם. XD
מה שלומכם? P:
באתי לעדכן על החג הנחמד שהייה לי (:
בעצם... נתחיל לפני.
ביום ראשון האחרון, לאחר חצי שנה בערך, עזרתי אומץ, לקחתי איתי את בתיוש כתמיכה ו... הסתפרתי! לא לדאוג לא לדאוג, הסתפרתי ואפילו אני אוהב את איך שיצא (מה שלא קורה בד"כ, תראו תמונה בהמשך).
נמשיך.. ביום שני, נסענו (המשפוחה ואני) למלון "גני מוריה" בירושלים לחג, הייה שם ממש נחמד יצא שהכרנו חברים ("חברים"... P: ) בגילנו ורוב החג צחקנו ושיחקנו קלפים.
טיילנו בירושלים (בכנסת וקריית הממשלה, בעיר - שכולה הרוסה ומעצבנת אבל לא נורא, ראינו את צעדת ירושלים [שלפי דעתי הייתה נחמדה אבל ארוכה מדי ולכן משעממת] ובעוד כל מיני גנים בעיר כמו גן הפעמון ועוד איזה גן ששכחתי את שמו) הייה ממש נחמד לראות את הנוף ובניינים מיוחדים שיש בירושלים נתן לי לרגע תחושה שאני חיי בבועה (טוב אני חי בצפת אי אפשר להאשים אותי בזה שאני מתלהב מכמה בתים..).
במהלך החג התחלתי לקרוא את הספר מלאכים ג' (יוכי ברנדס) וזה ספר ממש טוב, מתחבר לי לכל הלימודי תנ"ך שאיכשהו אני זוכר, הספר עצמו ממש מעניין וגורם לי להרגיש חלק מהתקופה ההיא, בהחלט ספר מומלץ, מותח וענייני, בחום.. (:
הכי חשוב לי לספר שאני מרגיש מאוהב מאי פעם, אני מרגיש שהתקופה האחרונה עם בתיה פשוט פורחת ומהנה, זה נותן לי המון כוח להמשיך, אנחנו שמחים ומאושרים לנו ביחד ועושים דברים פשוטים שגורמים לכ"כ הרבה הנאה וחיוכים, שימשיך ככה לנצח! (אני אוהב אותך בתיוש D: )

נשתמע ו.... תגיבו!
שלכם, משה שאוהב את בתיה נורא נורא נורא נורא (: