לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

: Welcom To


Avatarכינוי:  Flak-Canon

בן: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2009

מסתכל מהצד.


אני לא מצליח להרדם.

בסוף המחשבות יהרגו אותי.

אני חייב ללמוד איך מפסיקים לחשוב!

איך לא חושבים על מה יגידו ואיך לא חושבים יותר מדי לפני שעושים משהו.

אני צריך לדעת לזרום.

 

לפעמים יש לי את ההרגשה שאני צופה על החיים שלי מהצד, מסתכל על עצמי עושה טעויות

ולא מבין איך.. אני מרגיש שאני יכול לעשות הכל כי הכל תלוי בי וברצון שלי, אבל כשמגיעים למציאות אני לא מבין למה אני מתנהג

במצבים מסויימים כמו שאני מתנהג.

 

לרוב אני נוטה לשקוע במחשבות שגורמות לי להיות מעופף ואולי קצת נראה קריר לסביבה

ואני באמת לא מבין מאיפה זה מגיע.

 

בנוסף אני מרגיש כאילו לעולם יש רף ציפיות ועד שאני לא אספק את כולם אני לא אפסיק. (וכולם זה כולם.. אפילו מי שאני שונא)

אני תמיד מרגיש שהכיפה שלי גורמת לי לרצות את כולם, אחרת יסתכלו עלי בזלזול או באכזבה.

ושוב זה מתקשר לעובדה שאני מסתכל על עצמי קצת מהצד, אני אומר שאני אפסיק, שאני ארצה את עצמי, את מי שאני אוהב

אבל שוב.. כשמגיעים למעשים.. אני רק מסתכל מהצד.

 

בתיה את חשובה לי מאוד ויקרה לליבי, תמיד!

 

עדכון קצרצר מהחג :

הייה לי ליל סדר נפלא מצחיק מהנה ומלמד עם המשפחה, כן יירבו.

נכתב על ידי Flak-Canon , 10/4/2009 01:58   בקטגוריות תובנות אישיות, מחשבות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של התפוח הכחול ב-10/4/2009 12:39
 



לפרוץ..!


אני מחפש לשנות.

אני מחפש לפרוץ את גבולות הפחד של המחשבות "מה אם..".

אני רוצה להעשות מי שאני מסוגל להעשות בכוחות עצמי בלי לחקות אחרים.

 

אני רוצה להכיר את המשה האמיתי, זה שנמצא מאחורי המסכות.

משה שיודע להעריך את עצמו ולהצביע על הדברים הטובים והרעים בו בלי להכנס למסכת עצבות.

 

אני רוצה לשנות.

אני רוצה לתרום למישהו תרומה חשובה לחיים.

אני רוצה להתעסק בלדבר ולהבין ולא בלשתוק ולפגוע יותר.

אני רוצה לחיות את חיי בלי לחיות רצונות של אחרים.

 

אני צריך להפנים, שיש אחת, בתיה שמה, שעושה לי טוב, ורואה בי את המישהו שאני באמת אבל מוסתר

במסכות שונות ומשונות מחששות שונים אבל לא מוותרת עלי ועוזרת לי לגלות את עצמי.

 

אני צריך להודות שנולדתי מי שאני, עם היתרונות והחסרונות, כי אחרת לא הייתי אני.

תודה על הצרות, תודה על השמחות, תודה על העצב הכאב והרע, תודה שאני לא קיצוני, תודה שאני פתוח.

תודה שאני מספיק חזק ושאני עומד עכשיו על הרגליים עם ראש מורם, גבר לעתיד, שעבר לא מעט,

אך עדיין ילד שרוצה ללמוד ולהתקדם כדי להיות מישהו.

 

רוצה להיות משה האמיתי.. שיפרוץ ישנה יתרום יעזור ויעודד.

אני לא יודע מה העולם מבשל בשבילי, אבל אני שמח שיש אנשים טובים באמצע הדרך שיסעדו לצידי.

 

- - -

עריכה :

למה כל הזמן אחרי שאני כותב פוסט שכזה אני מרגיש ממש מפגר ובכלל לא במקום שהייתי בו כשכתבתי את הפוסט?

מוזר איך שהכל משתנה בגלל דברים קטנים.

נכתב על ידי Flak-Canon , 4/4/2009 23:47   בקטגוריות תובנות אישיות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Shattered* ב-9/4/2009 22:16
 



לדף הקודם   
דפים:  

7,561
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFlak-Canon אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Flak-Canon ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)