זמנים ומקומות

25.6.2078

זה היה היום הכי אפרורי וסגרירי שראיתי מימי.

 אני יכולה ממש להשבע לכם, שלאוויר היה צבע, לאוויר! ממתי לאוויר יש צבע?

בכל מקרה, לאוויר הזה, היה.

למעט העובדה שהיום היה אפרורי כל כך, הוא גם היה יום מיוחד בשבילי, יום החתונה שלי.

מזג האוויר התאים בדיוק לבעלי- סגור ומסתורי.

לעורו היה גוון אפרפר ועיניו היו ירוקות וחודרות. שיערו החום ומבנה גופו הצנום אך הגדול היו אלו שמשכו לעין לרוב. אחד כמוהו לא רואים כל יום.

היה משהו בעיניו מן ברק כזה ומבט מרוחק ואדיש שלא הותיר לך בררה אלא להביט יש לתוכן, ולו לשנייה ולהסיט את מבטך מהר כטרף הבורח מהצייד שבא להורגו.

רק אחת הייתה שעמדה אל מול כל אותם הנידונים למוות בעוז לב, הלו "הבא להרגך, השכם להרגו."

אותה הבחורה האמיצה היא אני.

אתם וודאי מבולבים עכשיו, אם נישאתי לאותו האחד, מדוע רוצה אני להרגו?

אולי כדאי שנחזור קצת אחורה...