זמנים ומקומות

אז כתבתי את החתונה שלי בעוד 69 שנה וכתבתי על העבר הרחוק באלף שנה שלי עכשיו הגיע הזמן לכתוב קצת על ההווה. (ד"א- שמתם לב שאת העבר ואת העתיד אני כותבת בלשון עבר, כי כבר חוויתי אותם, כן? רק ההווה כתוב בלשון הווה. תנסו לא לאבד אותי.) :

10.5.2009

אליזבת' מרטין- לוקהסטנה, נערה בת 14 שחיה באמריקה, לומדת בביה"ס כמו כולם, וחולה על מוזיקה ישנה. מרגישה ממש מטומטמת שהיא כותבת בלוג ומבקשת שתקראו לה ליזי.
מאוהבת עד מעל הראש בילד מכיתת האומנות שלה, תום ומדברת על עצמה בגוף שלישי.
גבוה מידי ובעלת עיניים כחולות ושיער שחור.

"ליזי?" ארין דפק על דלת חדרי. "לא." עניתי בחוסר חשק מוחלט.
ארין פתח את הדלת והושיט לי חבילה מלאה של בן אנד ג'ריס בטעם שוקולד מנטה, הטעם האהוב עלי, והתיישב על המיטה לידי.
"בברלי הילס." הוא נחר בבוז.
"זה מעודד אתי, לדעת שיש אנשים יותר מתוסבכים ממני כרגע, למשל קלי, הבחורה דפוקה! אני לא דפוקה, נכון?"
"לא ליזי, את לא דפוקה."
לפתע נשמעו דפיקות על דלת חדרי.
הדלת נפתחה וליבי עצר מלכת, תום עמד בדלת.
אני יודעת שאני כבר אמורה להתרגל אחרי 14 שנה שתום בא אלינו כמעט כל יום, ושאני לא אקבל הזהרה מראש שהחבר הכי טוב של אח שלי מגיע, אבל בכל פעם שהוא בא אלי מתרגשת מחדש.
תום התיישב על המיטה לידי וארין הושיט לו כפית.
אז תום דחף את הכפית לגלידה שלי ולקח ביס ענק לפה.
"מה קרה ליזי?" הוא הסתכל לי ישר בעיניים.
מה קרה?! מה קרה הוא שואל? אני מאוהבת בך כל כך אידיוט ואתה מול הפרצוף שלי מתנשק עם מישהי?! זה מה שקרה.
"שום דבר." נאנחתי.
"אגב ליזי, הזמנתי את כריסטינה לבוא לפה גם, אני מקווה שזה בסדר מבחינתך, אתן תסתדרו מצוין! חוץ מזה, אמרתי לה שאני רוצה שהיא תפגוש את המשפחה שלי והאחים הכי קרובים שלי זה אתם."
תום חייך אלי ואל ארין ואנחנו הנהנו בחזרה.
בדיוק אז הפלאפון של תום צלצל את השיר somebody to love.
"כן כריס..." והוא יצא מהחדר.
ארין יצא בעקבותיו, מנסה להימנע מקשר עין איתי.
אם רק יכול היה תום לזוז בזמן, אם רק יכול היה הוא לראות אותנו בעוד כמה שנים, מאוהבים.
אבל איך, איך זה יכול להיות?! בעוד שישים ותשע שנים, אני ותום נתחתן? הרי תום יהיה מידי זקן אז, בהתחשב בגילו היום.
בעתיד הוא נראה כמוני בערך, בן עשרים. בעוד שישים שנה. זה לא הגיוני.
אני יכולה תמיד לדלג על כמה שנים, להישאר צעירה לנצח אבל מה אם תום, הא לא יכול.
זה לא הגיוני.

אבל חוויתי את זה כבר, חוויתי את האהבה העצומה בינינו, את הקרבה, את האושר האין סופי בלהיות לצידו, את חיבוקו האוהב והחם, ועכשיו, אינני יכולה להשתחרר מכך, ולהפסיק לאהוב אותו.

והיו לי חברים אחרים מלבדו, אבל זה לא אותו דבר.