| 5/2009
טוב לי, רע לי
כשאני מאושרת אני פשוט מאושרת. אין לי מילים לחפש.
כשרע לי, זה כבר מעבר לזה. יש תמיד לאיפה להמשיך,
זה תמיד מתפשט. זה תופס כל חלקיק קטנטן שנשאר
עוד חי, כשרע תמיד יש לי עוד ועוד מה להרוס. ככה, אני
מצליחה "לחיות". ככה, בדיכאון מהסוג שלי, אני מצליחה
להחזיק את עצמי. כשרע לי אני מרגישה בבית.
כשטוב לי, אני רוצה חופש שלעולם לא יהיה לי. אני צריכה
להשקיע את כל כולי בלהחזיק את המצב כמו שהוא,
אני צריכה בעצם להתחיל לעשות משהו עם עצמי. כשרע
לי, מה אכפת לי בכלל. תעיפו אותי למוסד, תכניסו אותי
לאשפוז על אנורקסיה, תדברו תנסו תעשו הכל זה בחיים
לא יעזור לכם. כי אני נשארת במצב שלי, עם עצמי. ולבד.
כשטוב לי, אני אלחם איתכם, אעבוד על להסתיר, להחביא
הכל, וארצה להישאר פה. במאורה הקטנה שלי עם
אהבתי. אבל ככה, בעצם, רע לי. בסוף שני המצבים מגיעים
לאחד.
וקשה לי לכתוב את זה למרות שזה נכון, כי באמת שטוב
לי איתו, לאהוב אותו, להרגיש אותו שלי. אבל לא חסר בולשיט
מסביב. ולא אוכל להיות סדיר בלימודים, בטח ובטח שלא
לאכול כמו בנאדם. ולא קרוב לזה. לא אוכל להפסיק לעשן,
להפסיק לשתות. לא אפסיק לפגוע בעצמי, אבל..איף. תבינו,
שבדרך שלי טוב לי.
שוב פעם נכשלתי, ואיכזבתי את עצמי. בפעם השניה שעוד
כואבת מהראשונה. זה קשה, כ"כ קשה. והרבה יותר ממה
שזה נראה.
אך עם כל רגש שעולה, וכל מחשבה שכזו.
אני אומרת לעצמי, די. מחר אני כבר אתאפס על עצמי. אהיה
איתו, אקווה שאצליח להיכנס לכל השיעורים, אלבש את המכנס
השחור ואראה שאולי העליה לא כזאת נוראית. אתאפס אחרי
החופש הזה.
"וואי מגניב קוראים לך טדי, כאילו מה אתה דובי כזה?" 
-"כן..חח"
לפעמים טוב לי על הדברים הקטנים.
ציפורניים, שיער, סיגריה, דברים חדשים, ציור, מוזיקה, חיוך קטן,
תמונה.
לפעמים טוב לי על הדברים הגדולים.
אהבה, רזון, הצלחה.
די ילדה, תתעוררי. המאמץ לטוב, יש לו תוצאה. וזה שווה אחרי זה
את הגאווה, את הרגש, את החיוך. אני אצליח במה שארצה.
2:37 ואני התעוררתי.
איזו הרגשה טובה, כמה ישנתי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
