שבוע הבא אני כבר לא אבוא לבית הספר.
תחושה כל כך מוזרה.
אני מרגישה כאילו החיים שלי משתפרים לאט לאט לקראת החופש (או שמא - לקראת יום ההולדת של פול ומה שבא בעקבות זה...), למרות שעדיין לאחרונה אני מאוד מצוברחת.
אני מקווה (שוב הפועל הזה?!) שגיל ההתבגרות גורם לשינויי מצב רוח האלה, כי אם לא - באמת שאני לא יודעת מה לא בסדר איתי (לפחות בתחום הזה).
בשלישי - טקס הסיום השכבתי,
ברביעי - שחייה "לילית" של השכבה בבריכה (כל כך לא בא לי לבוא לשם),
בשישי - הכל. אני מצפה משישי להיות אחד מהימים הכי טובים שלי בזמן האחרון.
בבוקר תהיה לנו ארוחת בוקר בכיתה עם המחנכת וזה, בטח תהיה אווירה אופיינית לכיתה - מעיין גיבוש בזה שאנחנו לא מגובשים.
ההפסקה - תהיה מתוקה - או שמא מלוחה, כי אני אכין פופקורן שהמועצת תמכור. סוף סוף פעילות מועצת שאני לא צריכה לצלם!!
בשעתיים האחרונות - כמובן - טקס הסיום (הבית-ספרי) והתעודות! (אמא'לה!!)
מ-4 עד 5 ב-88FM - "שומעים חיפושיות", הפנינה של כל שבוע,
ובערב - רוקולנוע לכבוד היומולדת של פול!!! (למרות שזה יוצא יום לפני, אבל למי אכפת?)
זה אמור להיות היום הכי טוב מזה זמן רב, ואני כל כך מקווה ליהנות ממנו יותר מיום ההולדת של פול עצמו (בעיקר ממה שהיה בתאריך הזה בשנה בעברה).
אני כל כך חייבת לצייר לו משהו ליומולדת...
היום קראתי שירשור הודעות ארוך מאוד בנושא Paul Is Dead.
אני פשוט מתעבת את כל העניין הזה. (בלשון המעטה)
זה פשוט מפגר ברמות, ואני לא מצליחה לקלוט איך בנאדם יכול להאמין בנפשו שדבר כזה קרה.
התחלתי לקרוא את השירשור מההודעות שנכתבו לפני כחודשיים.
ההודעות של הPIAים (Paul Is Alive) היו כל כך הגיוניות, שלא הבנתי איך אפשר בכלל לפקפק בהן.
הנימוקים היו מעולים, השפה טובה, וההוכחות משכנעות.
מצד שני, נאלצתי לקרוא גם את ההודעות של הPIDים.
מדהים כמה אפשר לשטוף לאנשים תמימים את המוח.
הרי, התיאוריה הזאת היא כל כך מופרכת! הרמזים מפגרים, וההוכחות גרועות!
איך אפשר להאמין בזה?!
ברור שאני לוקחת את זה קשה במיוחד, בתור מעריצה של פול. (בלשון המעטה!)
הPIDים מאמינים שהוא מת בתאונת דרכים (בעיקרון הוא כן עבר תאונת דרכים ב1966, אבל הוא רק נפצע בשפה ובראש ושבר שן - לא מת מזה), והוחלף בכפיל, שגם נראה לרוב העולם (המיעוט הוא כמובן הPIDים) כמו פול בדיוק, רק שהPIDים יכולים לזהות בבירור שזה כפיל.
הכי גרוע (כמעט, מבחינתי) בכל הPIDים האלה, זה שהם מאמינים שהוא מת בכל ליבם, ועובדים על אנימציות, סירטונים, והוכחות מופרכות אחרות להוכיח שזה כפיל, ולא עצובים על זה שהוא מת!!
זה כל כך חוסר כבוד!
להאמין שבנאדם מדהים כמוהו מת, הוחלף בכפיל, ולא להיות עצובים בגלל זה?!
יש כאלה שעוד אומרים שהכפיל טוב יותר מהפול (אני לא סותרת, אני אוהבת אותו תמיד), אבל זה לא אומר שלא צריך לחלוק לו כבוד!
זה פשוט אבסורד!
אני כל כך לא מבינה את זה...
אחרי כקראת המון הודעות בשירשור, נגמר לי הכוח, ודילגתי לעמוד עם ההודעות האחרונות.
למרבה האכזבה והצער - קולות ההיגיון בפורום נעלמו - נשארו רק הPIDים להסכים עם עצמם!!
זה כל כך מכעיס אותי שהPIAים (שאחד מהם כינה את עצמו "סוקרטס" ואחד על שם כינוי של פול) פרשו ונתנו לPIDים לנצח!
אם לא הייתי מגיעה מאוחר מידי הייתי מתה להציל את הדיון הזה מכוחות הPID!
(נשמע כמו סדרת ילדים מצויירת, נכון?)
אבל בכל זאת, באמת שזה עצוב.
יש את הילדים האלה, שחיים על להרוס לאנשים אחרים את החיים - ובמקרה הזה - את שלי.
עושה להם טוב לפנות אליי בלי קשר לכלום ולהגיד "פול מקרטני מת", ועוד להתווכח איתי בנושא!
מפגרים, איך אפשר להאמין לזה?!?!
כינוי:
יצור בעייתי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
