לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סתם כמה מחשבות...יומן יקר וכאלה...לא?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

מה?????


מה נסגר איתי?

הפוסט הזה נכתב ברגעים אלה ממש כדי לפרוק כ"כ הרבה שיושב על הלב.

יש סיכוי שמחר אני אקרא את זה (לא מחר פיסית כי אני חוזרת לבסיס...אבל אחרי היום) ואני ממש לא אסכים עם עצמי....

בדבר אחד אני אסכים: הדרך בה אפשר לקרוע לב לגזרים קטנים קטנים...

אני מניחה שדי הבאתי את זה על עצמי וכאב לי כ"כ לשמוע כשהו אמר לי שאני לא אוהבת אותו ולא אכפת לי ממנו.

אם לא הייתי אוהבת אותו לא הייתי נשארת אפילו דקה...מצד שני אולי זאת בדיוק הבעיה?...שאני אוהבת אותו כ"כ ולשיקול דעת שלי אין מספיק מקום בקשר...

אני חייבת ללמוד להקשיב ולסמוך על האיטואיציה שלי!

אני מבינה למה הוא התכוון בזה שאם אני לא אוהבת את עצמי אז אני לא יכולה לאהוב אף אחד...אבל הוא באמת מרגיש שלא אכפת לי ממנו? באמת?

יש לי עוד המון דברים ללמוד, זה נכון ותמיד יהיה, אבל אני חושבת שלאט לאט עשיתי כמה צעדים קדימה.

בתור התחלה, בכלל לא הייתה לי מודעות עצמית. לא ידעתי שקיים דבר כזה. ידעתי שאין לי מודעות לסביבה אבל זה משהו אחר...

עכשיו אני אמנם יודעת אבל אני צריכה לעבוד על להיות מודעת לעצמי לפני שאני נופלת ולא אחרי...זה טוב ויפה להבין איפה טעיתי (שגם את זה אגב אני לא תמיד יודעת לעשות...) אבל צריך לדעת לא ליפול לזה שוב.

אוף...

אני מרגישה באמת שאין לי עם מי לדבר.

וגם אם היה לי...מה כבר הייתי אומרת? אני תמיד שותקת....

חברות אומרות לי תמיד שיש לי דעה ושאני עושה דברים בדרך שלי ועומדת על שלי וכן, כשמשהו חשוב לי אז אני קמה ואומרת, בדברים הפשוטים....

אנשים גם אומרים עליי שאני עוזרת ותומכת ושאני יודעת  להקשיב ולייעץ ושאני בנאדם חזק שנותן כוח....אני לא מבינה מאיפה זה בא?

אני יכולה להבין למה הם אומרים את זה אבל איך זה כשזה מגיע אליו אני אף פעם לא כזאת? איך אני לא רואה את כל הדברים האלה בעצמי?

ואיך כשהדבר הכי חשוב לי הולך אני לא עושה כלום?

ומה זה אומר עליי שהדבר הכי חשוב לי זה לא אני?

אני רק יודעת שזה לא בריא. למרות שאני מאוד אגואיסטית.

ממש פרדוקס הא? אני לא חשובה לי מספיק אבל אני חושבת רק על עצמי....

באמת איך מסתדרים עם דבר כמוני?

וכמה רחמים עצמיים....ואוו אני מרשימה את עצמי.

וכבר יצאתי מזה בעבר הלא רחוק אפילו. זה באמת עניין של החלטה כי אני יודעת שיש בי הרבה יותר אבל זה כ"כ נוח....לשבת ולבכות ולרחם על עצמי....

וכמה שאני חופרת על עצמי...הנה, חושבת רק על עצמי.

"רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה, גם משאי עמסתי כמוה, רב וכבד מכתפי הדלה..."(רחל למי שלא זיהה)

אני לא משווה...סתם התחבר לי פתאום..

 

מחר (בעצם כבר היום אח"כ) מגיע שבוע חדש שיהיה יותר טוב מהשבוע המחורבן שלפניו.

חגי תשרי, זמן להתחלות חדשות.

מקווה שירד גשם, יעשה לי קצת טוב על הנשמה. ינקה את האוויר.

שיר שכתבתי פעם...

גשם קל

יורד עכשיו

שוטף את כל האדמה

גשם קל

יורד עכשיו

טפטוף נעים בנשמה

גשם קל

יורד עכשיו

מלטף את פניי

שוטף את כל הדאגות

מעליי...

(יש גם מנגינה...)

 

אולי בחורף הבא תבינו...

שבוע טוב

 

נכתב על ידי דרדה , 10/10/2009 23:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי:  דרדה

בת: 37




466

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדרדה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דרדה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)