מה נסגר?כל פעם שמתחיל להיות טוב זה צריך להיגמר...?!
ואיך יהיה מעכשיו? שוב נחזור? נמשיך לדבר ומתוך הרגל שוב נתנשק ונהיה קרובים? נישן ביחד? עוד כמה דברים?...
כשטוב לנו אז ממש טוב. לא מתעלמים ממה שמפריע, פשוט לא חושבים על זה. אני לפחות.
מצד אחד ממש קשה לנו ומצד שני משדרים עסקים כרגיל.
אתמול הגעתי למסקנה שאני לא מספיק רוצה לעבוד על עצמי כרגע.
אחרי השחרור אני אהיה פנויה להתמודד עם דברים אבל למה לא לחיות קצת בבועה ולהתעסק בזוטות?
אני מניחה שאם אני באמת אוהבת אז צריך לדעת גם לשחרר...אני צריכה לחשוב גם עליו וזה לא ממש הוגן להשלות אותו כל הזמן ולהגיד לו שאני מתכוונת להשתנות ממש עכשיו, כשבעצם אני לא ממש בטוחה שאני רוצה לדעת מה דפוק אצלי. ויש הרבה.
אין מילים.
איך אני מסבירה דברים שפעם יכולתי לשתוק אותם והוא הבין?
עם כל זה שיש לי חברות באמת טובות, לפחות שתיים שאני יכולה לדבר איתן על הכל, איך זה שאני מרגישה שאין לי עם מי לדבר?
חוצמזה נמאס לי כבר לחפור על זה ובזה. רק לספר שוב שנפרדנו. ולמה שיקחו אותי ברצינות, הרי תמיד אנחנו חוזרים בסופו של דבר.
אני אוהבת אותו ואני אשמח אם נחזור אבל זה באמת צריך להיות מהסיבות הנכונות ובזמן הנכון.
שונאת את כל ההגדרות המטופשות האלה. ואני גם ממש שונאת את המילה ידידים בלי קשר.
אז רגע עכשיו, באמת.
מה הקטע עם המילה הזאת? אי אפשר שיהיה לי חבר שהוא לא ה-חבר? ידיד זה משהו ממש רחוק. מישהו שאני מיודדת איתו. לא מישהו קרוב שאני אוהבת ומחוברת איתו.
אז חזרה לענייננו.די עם זה כבר!!!!!!!!!!!!
אין לי כוח יותר לכל השטויות והבולשיט (ולא זה לא אותו דבר!)
זה רק אני או שיש ממש דפוס חוזר בבלוג שלי?
אני כותבת רק כשאני ממש מתוסכלת ואני רוצה להאמין שיש בי יותר מהבכיינות הזאת... דווקא כדאי להכיר אותי:)
הרבה יותר קל לנגן רגש, או לשיר אותו.
מילים זה מכשול ממש משמעותי! פתאום זה הכה בי...
לילה טוב:) חלומות פז והרבה אהבה לכולם.
זה באמת חשוב. אל תתנו למי שחשוב לכם לברוח. כמו שמוניקה סקס אמרו- מספיק חכם בשביל לשמור.
צריכה ללמוד לשחרר....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
