מלא מחשבות רצות לי בראש אבל זה כאילו שהראש ריק...

אני רוצה סתם לכתוב ולפרוק אבל אני לא ממש יודעת לשים את האצבע על משהו מסויים.

כבר הרבה זמן שאני לא מסתובבת עם החבר'ה שלי מהבית. אני מאוד אוהבת אותם אבל זה כבר לא עובד.

הם נפגשים כמעט כל הזמן (כשהם בבית) ועושים את אותם הדברים שהיינו עושים בי"ב.

זה נחמד והכל אבל כמה אפשר? גם ככה אני לא שתיינית גדולה, ואפשר גם לומר לא שתיינית בכלל. זה ממש לא עושה לי את זה. אני מעדיפה להיות עצמי ולשמוח כי אני נהנית באמת ולא כי נדפק לי השכל מאיזה חומר שנכנס לי לדם.

כשאני נפגשת איתם בנפרד זה ממש כיף, אבל ברגע שכולם יחד אני כבר לא מרגישה שאני מתאימה.

כשמתרחקים מהביחד ומתחילים לראות אנשים ועולם אחר פתאום מבינים איזה חברים אתה רוצה לידך ומי כבר לא מתאים לך. וגם רואים למי מספיק חשוב לשמור איתך על קשר...

מעניין אותי איך זה יהיה עכשיו, כשרובנו משתחררות (אחד הבנים יצטרף עוד כמה חודשים והשני נדפק בחובלים...).

מעניין אותי גם איך זה יהיה איתו. נראה לי שזה הולך דווקא לכיוון טוב. צריך לדעת מתי לא לישון ביחד ולא להתעקש סתם...יש לנו את כל החיים לפנינו (חוץ ממה שכבר עבר), וגם אם זה ביחד או לא צריך למצוא מרחב.

חברה שלי אמרה לי השבוע משהו כ"כ נכון. היא אמרה שאם נפרדים בידיעה שנהיה שוב יחד אז אין לפרידה שום משמעות. חוצמזה זה לא ממש בריא להיות כל הזמן און אנד אוף, זה לא ממש גורם יציב בחיים...

כל השטויות האלה על אהבה תנצח וכו'. אני די מאמינה בזה אבל מה שינצח זה בעיקר כוח הרצון. אולי האהבה זה המנוע אבל מנוע לא זז בלי גלגלים נכון?

אני צריכה למצוא דרך להיות עצמי ושלמה עם עצמי בתוך הקשר כדי לא להרגיש שצפוף לי ולא לעשות דרמות מכל שטות.

לפעמים אני עושה קטעים של בחורות כאלה אפילו בלי כוונה וזה משגע אותי (אולי אפילו יותר משזה משגע אותו) כי חשבתי שאני מעבר לזה, כ"כ לא רציתי להיות הבחורה הזאת.

רציתי להיות בחורה קולית וכייפית וגם להנות כמו שצריך בעצמי...נראה לי שדווקא יש לי פוטנציאל וזה מה שמשגע אותי!

אני חיה בכזאת בועה ענקית. נראה לי שאני אחטוף שוק כשאני אקלוט כמה יש בחוץ. אבל אני ממש מחכה לזה. אני מתה לדעת מה הולך מסביב, לפתוח את העיניים ולחיות את הרגע.

בא לי לעשות הכל! לטייל, לפגוש אנשים, לרקוד...אתמול בערב הייתה אצלנו מסיבה בערב עם כל מיני מוסיקאים (אמא שלי אוהבת לארח) והיה בחור שרוקד (רקד?) בלהקת פלמנקו נראה לי. בכל אופן הוא לימד אותי כמה צעדים לטיניים, רומבה צ'ה צ'ה וכאלה (ואחד אנגלי) ורקדנו והיה מדהים! זה העיף אותי לגמרי! זה פשוט מדהים לרקוד בזוג, זה כ"כ הרבה יותר טוב מלרקוד לבד (למרות שגם לזה יש יתרונות). לצערי הוא הומו. ולא בגלל שמשהו יכול לקרות (אני לגמרי מאוהבת במישהו אחר אז זה יכול ליצור בעיות...), פשוט בכל פעם שאני פוגשת הומו שווה או חמוד אני מתעצבנת בשם כל המין הנשי. מה הקטע הזה? לברוא גברים מדהימים ואז להגיד שהם לא מספיק טובים בשבילנו, המין היפה?! חוצמזה איך אפשר לרקוד ככה עם בחורה ואז לא לאהוב אותה?! אני מניחה שככה גברים מרגישים כשהם פוגשים לסבית שווה...למרות שיש כאלה שזה עושה להם את זה...עדיף שאני לא אחשוב בשביל אחרים, גם ככה אני לא עושה את זה מספיק בשביל עצמי אז זה די בזבוז משאבים...

אני מתכוונת לחזור לנגן בכל הכוח והאנרגיה. בא לי גם ללמוד קצת על אולפן מוסיקה ואולי לשחק עם זה קצת, בסופו של דבר המטרה היא לייבל עצמאי משלי (אם מישהו רוצה להצטרף ויש לו כישרון במוסיקה...). אני אשמח אם זה יקרה יחד איתו אבל גם אם לא....

זה מצחיק שבא לי לעשות הכל איתו. זה אולי קצת מלחיץ אבל בא לי לבנות איתו משהו משלנו...משהו שיביא אותנו קצת לעולם.

איך אני רוצה לטוס איתו לאיטליה....אני יכולה רק לדמיין את זה בינתיים אבל זה די מדהים בראש שלי.

הגעתי למסקנה שיש לי ממש הרבה ציפיות מהעולם הזה. והאמת שאני לא זוכרת את עצמי מתאכזבת...אפילו לא כשהלכתי איתו למשחק כדורגל שהיה כ"כ גרוע רוב הזמן אבל זה היה המשחק הראשון שלי וזה היה איתו...ואפילו לרגע הוא החזיק לי את היד כאילו מתוך הרגל אבל זה היה כ"כ טבעי.ולא, אנחנו כבר אחרי השלב של להחזיק ידיים אבל זה היה בזמן שלא היינו יחד וזה הרגיש כ"כ נכון והלב שלי קפץ לכל הכיוונים שיש בגוף, ומסתבר שיש הרבה.

עכשיו אנחנו שוב ביחד אבל יש לי הרגשה שהפעם זה הולך להיות טוב. אני רק חושבת עליו ומחייכת. ואני לא שוכחת את הדברים הפחות טובים אבל אני מאוהבת וזה מדהים...מאחלת לכולם!

אני מושפעת יותר מדי מסרטים רומנטיים ואני בכלל לא בחורה של קיטש, ברור שפרחים פה ושם זה אדיר אבל אני בחורה אז זה אצלי בדם אני מניחה.

בכל אופן, אני צריכה להוריד את המינון של סרטים וסדרות...מזמן לא ראיתי טלוויזיה אז יש לי קצת חסך ואולי בטבעיות אני משלימה פערים אבל אני שונאת לראות טלוויזיה! אני צריכה לחזור לרוץ...

וואו זה כ"כ לא קשור אחד לשני, כל הפוסט הזה הוא ממש משחק אסוציאציות אחד גדול. אני דווקא טובה באסוציאציות...ראו דוגמא

לילה טוב:)