סתם כמה מחשבות...יומן יקר וכאלה...לא? |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2010
קלאסי זה השיא
ניגנתי עכשיו שעה וחצי!
ואוו!
זה היה כ"כ טוב!
ועכשיו אני שומעת יצחק פרלמן מנגן באך. (אתם מוזמנים לגגל עליו או ליוטייב עליו ולהנות)
הוא מנגן כ"כ יפה. ובאך הזה גאון.
הוא הג'זיזסט הראשון בעייניי.
אולי יום אחד כשיהיה לי כוח אני אפרט....
כשאני מנגנת אני מרגישה כ"כ שלמה עם עצמי ומלאה ב....אין לי מילה מתאימה לשים פה.
אני פשוט מרגישה טוב.
אני לא מטילה בעצמי ספקות כשאני מנגנת, אני לא מתחילה לתהות לגבי החיים, אני לא עצובה, אני לא צריכה להוכיח לעצמי כלום.
זאת המדיטציה הכי טובה בעולם.
אני מרגישה אחת עם הכינור שלי, הוא ממש חלק מהגוף שלי. ואין כלום חוץ מאיתנו.
זה מה שהייתי לוקחת לאי בודד. ללא ספק.
לא צריך יותר כלום.
הנפש בולעת בשקיקה את המוסיקה ואת החופש שבנגינה הזאת.
כשאני חושבת על זה אני הכי חופשיה כשאני מנגנת, לא כפופה לשום חוקים או כללים, חוץ מכללי המוסיקה שאני מקבלת עליי בשמחה וביראת כבוד.
כשאני מנגנת אני פשוט...אני.
| |
| כינוי:
דרדה
בת: 37
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
