סתם כמה מחשבות...יומן יקר וכאלה...לא? |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2010
קשה לי לראות את עצמי עם מישהו אחר מלבדך.
אני יודעת שזה נגמר ולא רוצה להיות שוב אבל איפשהו בפנים תמיד חשבתי שאנחנו זה לתמיד.
עכשיו כשזה לא ככה אני מנסה לשכנע את עצמי שיכול להיות לי מישהו אחר.
כ"כ נעים לי איתך וכיף לי לשבת ולדבר או סתם להתחבק.
אני יודעת שיהיה לי ממש קשה לשמוע אם תצא עם מישהי אחרת אבל אני מניחה שזאת גם תהיה הקלה כלשהי...
אני לא רוצה להיות במין מצב ביניים שכזה שאני חושבת שעוד נהיה ביחד וזאת רק תקופה בנפרד, גם אם ארוכה, וכל הקשרים שיהיו לי בה הם סתם.
ואם אני אתאהב במישהו אחר?
מה אז?
זה בסדר להיות עם מישהו אחר?
והרי אתה אהבת חיי.
אני יודעת שזה בסדר ושככה החיים ושיש הרבה קשרים שנגמרו אחרי הרבה יותר זמן אבל באמת חשבתי שאצלנו זה אחרת.
באמת האמנתי בנו ויכולתי לדמיין את כל החיים שלנו יחד.
רציתי שכבר נגדל ונעבור לגור יחד ונטייל יחד.
מה אם לא יהיה לי קשר רציני אף פעם?
ז"א רציני כן, אפילו ילדים וחיים יחד וחתונה ואיך שרוצים לראות קשר מחייב, אבל אם גם זה יגמר?
לחיות ככה מקשר לקשר?
זה מפחיד אותי לחשוב שאתה לא האחד בשבילי כי אם לא אתה אז מי?
אם הייתי כ"כ בטוחה שאתה האחד ואתה לא איך אני יכולה לדעת אם מישהו אחר כן יהיה?
גם אם אני יהיה בטוחה בזה במיליון אחוז איך אני יכולה לסמוך על עצמי ועל התחושות שלי אם טעיתי כ"כ בגדול?
נתתי לעצמי להתמסר בכזאת טוטאליות ואני לא מצטערת על זה לרגע, אבל איך זה עזר לי?
אני לא רוצה להיות לבד.
אני עוד יותר לא רוצה להיות ביחד כשזה לא זה.
אין לי בעיה למצוא מישהו ולהיות בקשר, רציני או לא, אבל קשה לי להאמין שזה יהיה שוב ככה.
איך אפשר לדעת שמשהו אמיתי?
לא אכפת לי להיות בקשרים לא רציניים כשזה ידוע מראש, אבל לפרק עוד קשר רציני?
אני לא בטוחה שאני אוכל לעמוד בזה שוב.
אני מרגישה שלמה עם הפרידה שלנו ולא רוצה להיות שוב, אני פשוט כבר לא סומכת כ"כ על אהבה....
זה כנראה מאוד עצוב....
ושוב אני נתקלת במיסתורי החיים כשאני רואה שיש גם אנשים שחיים יחד חיים שלמים בשמחה ואהבה.
כ"כ קשה לי להבין את זה...
מצד שני אני כ"כ רוצה להרגיש את זה...
אני לא יודעת להגדיר את מה שאני מרגישה עכשיו.
זה געגוע? זה בלבול? זאת חרטה? זה חוסר אמונה? פחד? חוסר בטחון?
כנראה שהכל?...
מישהו יכול לבוא לחבק את זה ממני?
| |
| כינוי:
דרדה
בת: 37
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
