 סתם כמה מחשבות...יומן יקר וכאלה...לא? |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
אהבה אפלטונית - האמנם? זאת שאלה שמטרידה את האנושות כבר זמן רב ומטרידה אותי מאוד לאחרונה. בעיקר לאור העובדה שאני מגלה שחברים רבים שלי (המכונים בפי רבים- ידידים) רוצים קצת יותר... לשמחתי תמיד יהיו כמה שיוכיחו לי שזה אפשרי. ולאו דווקא בגלל שלא הייתי נוגעת בהם במקל.
שאלה נוספת היא, האם אפשר להמשיך להיות חברים טובים כשכל הכוונות גלויות וידועות? למה חייבים להתרחק? זה מצחיד כי ברוב הפעמים לא חושבים על זה בכלל עד שמישהו זורק איזו מילה... ועוד יותר רוב הפעמים צד אחד לא חושד בכלל עד שמגיע רגע האמת המביך מעט...
הייתי אומרת שאני בנאדם שאוהב להיות לבד אבל אני גם ממש נהנית להיות עם עוד מישהו. בעיקר כשאני אוהבת אותו. כמו שאמרו הרבה חכמים לפני...יותר נכון, חכמים לפני אמרו את זה הרבה... חופשי זה לגמרי לבד. איך אפשר למצוא את זה בזוגיות? את האיזון והחופש שבביחד?
ממש גלגל המזל כל השאלות האלה... הוכתרתי ע"י עצמי כמלכת הטריוויה לשנת 2009 (חודש יולי)!
*הפוסט הזה נכתב ב7.7 (יום שלישי שעבר). זה היה ברגע של צורך עז לפרוק כשאין לידי אינטרנט.*
| |
| כינוי:
דרדה בת: 37
|