"... ראי, אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד:
פרחי פרחים בך טמנו רעננים ובהוד,
אשר נשקתם השמש מנשיקתה ראשונה,
מצניע חן עם יפה קלח, קטרת כוסו נכונה.
ועוד שידענו צהרים בעצם התם,
ובטרם רוו טל של בוקר בחלומות-אור נבטם.


הא לך הטובים בבנינו, נער טהר-חלומות,
ברי לב, נקיי כפים, טרם חלאת אדמות,
וארג יומם עודו שתי,ארג תקווה יום יבוא,
אין לנו טובים מכל אלה. את הראית? ואיפה? ... "

יהי זכרם של כל הנופלים והחללים ברוך.