These words are my heart and soul

אין לי כוח לכלום, באמת, אני עייפה מהלימודים האלה כבר. אני מבינה שזו הבגרות האחרונה,ויהיה לי קצת חופש אחרי זה אבל כל כך הרבה פעמים נשארתי בבית ולא יצאתי כדי ללמוד, לא מזמינים אותי אפילו כי יודעים את התשובה שלי מראש. וזה מכאיב, לשמוע מכולם כמה הם נהנים ואני תקועה בבית עם המיקודית. והחייל כל הזמן מסמס ומחפש סיבות להפגש ואני שומרת ממנו מרחק אבל באותו הזמן מנסה להיות רכה אליו כי כואב לו מאד,אבל גם לי זה כואב, קשה לי להתמודד עם העובדה שנפרדנו סופית ולהתקדם האלה כי הוא כל הזמן מדבר איתי. להגיד לו שיפסיק לדבר איתי לא אופציה כרגע. אני כל כך עיפה מלדבר על זה כל הזמן והפוסטים המתלוננים שלי. אני מתגעגעת ללהנות, ישנתי אצל חברה ביום שני והיה פשוט כיף אבל זה נגמר תוך רגע ושוב חזרתי לשגרה אפורה של לימודים אינטנסיבים לבגרות. אני צריכה חיבוק חזק חם ואוהב.

LittleStrawberry