באמת שנמאס לי כבר.

כל פעם אותו הקטע.

דופקות לנו את אותו הקטע, ואנחנו כמו פטיות חוזרות ומנסות לדבר אתכן שוב.

באות ואז את זזות הצידה, ואני מנסה ומדבר איתכן במחשב אבל כלום נאדה.

ל"ג בעומר, באמת, באמת שהבנתי כנראה מה הקטע שלכן. שאתן הייתן צריכות אותנו יכלתן טוב מאוד להעמיד פני וכנרה להיות מזוייפות הא?

דפקתן קטע פשוט מדהים. מה עושים בל"ג בעומר? לא יודעות לא החלטנו עדיין.

אז תהנו לכן, אני לא יודעת מה יהיה כבר, חבל כי היה לי מאוד כיף איתכן, רגעים כיפים, מדהימים מצחיקים, אבל אתן כנראה לא רוצות בזה.

ואולי כל הקטע הזה של התיכון שיגע לכן את השכל? אני כבר ממש לא יודעת מה עובר עליכן.

אז זוהי סופה של ידידות נפלאה? אני מאוד מקווה שתקחו את עצמכן בידיים ותחזרו להיות כמו שהייתן.

וחבל שכל פעם שאני חושבת עליכן דמעות זולגות.

אני, שנפגעתי.